כבר סיפרתי שנרשמתי לסדנת צילום בחוף האוקיינוס, והמפגש הראשון הגיע בשבת האחרונה של פברואר. היה יום חמים ונעים, שמים כחולים ונטולי עננים ושמש מאירה בעוז על כל הסביבה. איכשהו שכחתי לוודא שהפעילות מתקיימת, אז מכסימום אבלה כמה שעות בחוף, ככה חשבתי לעצמי.
אבל הגיעו כ-15 אנשים, כולם מצויידים בחצובות, ורק אני מעדיף לדלג עם המצלמה ביד. כל אחד הגיע עם מטרות קצת שונות – לעבוד על היבטים טכניים, לשפר את הקומפוזיציה, להתמקד בצילום ים, או בקלוז-אפ, או כל מיני דברים. אני הגעתי לשפר את השליטה במצלמה ובכלל – לספוג אווירת צילום וכל ידע שיכול לסייע.
אז למדתי כמה דברים על תפעול המצלמה, ועוד כמה טיפים מאחרים בכל מיני היבטים, וניסיתי כל מיני מצבי צילום שונים, וגם למדתי קצת יותר את הפילטר החדש שלי. בהחלט נהניתי. גם צילומים מעניינים יצאו לי, שבהמשך אביא מהם לפה. אבל משום מה אני היחיד שמצא את הצלמים עצמם כאובייקטים מעניינים לצילום. למעשה, זה היה מלהיב מבחינתי, המראה של הצלמים המרוכזים כל כולם בנוף. כבר הבאתי רשומה על אנשים קוראים, ובכלל על אהבתי להתבונן באנשים עובדים ומרוכזים במשהו, או אחד בשני. אבל חשבתי שזה עשוי לעניין גם אחרים. ואני די מופתע, מה אני היחיד שחושב שזה מעניין?
ככה הם נראו, אוסף הצלמים:
הצילומים עצמם, וגם על המפגש השני - בהמשך
בוקר טוב ושבוע מהנה לכולנו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)