Chesebro Park

לאחרונה חזרתי לפעילות ספורטיבית מתונה, שבמסגרתה אני יוצא להליכות מזורזות בסביבת ביתי. מזג האויר הנעים והיבש (מדי), מושך אותי לפארק ההררי הסמוך לבית. בינתיים הכל עדיין חום למדי, כי היורה איחר מאוד להגיע (רק בתחילת החודש, לאפיזודה אינטנסיבית בודדת).

רק שלרוב אני כמובן לא יוצא עם המצלמה. אמנם צידי פעם אני לא מתאפק ושולף את הטלפון לעצירת צילום זריזה ובלתי מספקת, אבל לא יותר מזה. וגם האיכות כבר לא משהו שאני שמח להתגאות בו ברחבי הרשת וכאן כמובן.

אבל בסופ"ש של תחיתלת השנה, זה שהתחיל עוד בסוף של 2017, החלטתי להקדיש לפארק השכונתי תשומת לב רבה יותר. אז הזמנתי את קן להצטרף, ויחד טיילנו בפארק כשעה, משוחחים בכיף וגם מצלמים כמובן. הנא לקט נבחר מהצוצרים של אותו סיבוב:

תמונות אופייניות בצבע

וכמה עיבודים נבחרים בש"ל (כי התאהבתי בסוגה הצילומים הזו):

המראות עוררו את סקרנותי. תמהתי איך נראה המקום בלילה. אז באחד הערבים יצאתי לסיבוב חשוך ושקט ללקט קצת ממראות המקום. לא עשיתי את כל הסיבוב, כי היה קר ולא התחשק לי להיפגש במקרה עם איזו פומה מקומית. ומכיוון שהיה חשוך למדי, היה קשה לראות את הדרך. אבל כמה תמונות בכ"ז הצלחתי להביא הביתה, אז הנה לקט לילי חשוך:

ומכיוון שהבאתי פנס, ציירתי באורו על הגזעים, תוך כדי צילום ממושך

מחכה כבר לעונה הירוקה  להביא עוד ממראות המקום.

להתראות!

גני העולם (בעיקר מקרוב)

בינואר הזמנתי לי מתאם לעדשה. זה מין צינור הארכה כזה, שמתחבל בין העדשה למצלמה ומאפשר צילום מקרוב מאוד. כלומר, ממש מקרוב, כשהפוקוס יכול להיות ממש ליד העדשה. לא כ"כ פשוט לצלם עם זה, להחליט על האורך של זה (ניתן להחליף חלקים להתאמה ולקבל אורכים: 13, 20, 33, 36, 49, 56, 69), וגם איך לצלם עם הזום של המצלמה. בקיצור – ראוי לתרגל את זה.

המתאם

אז הצעתי לקן להצטרף אלי לגיחה קצרה וספונטרנית, ולנסות את הצעצוע החדש הזה, ואין כמו גני העולם הקרובים לביתינו, הפורחים אפילו בפברואר, למטרה האמורה. אז יצאנו לגיחה, וחזרתי עם כל מינו תוצרי צילום חביבים, וקצת יותר נסיון בצילום עם המתאם הזה. אז הנה הצוצאות, שהגיע הזמן לשתף בהן:

כמה מבטים על העצים (בינתיים בלי המתאם)

שיח ורדים מנץ, ועל עליו הצעירים כבר חוגגות כנימות צעירות

שלל פרחים: פרגים כתומים, Alstroemeria, פרחי Daisy, אירוס צהוב-לבן, אלוורה, אחד שלא זיהיתי (עם האדום) ופרחי רודודנדרון ורודים ולבנים

פרחי המגנוליה (מסוג Saucer) שפרחו ממש בימים ההם בפריחה קצרה

כמה מבטים על המבנים – מזרקת המדרגות הגדולה, והמבנה שמתאר בציורים את כל המסיונים של הסביבה, ובמרכזו מזרקה קטנה ועץ לימון מפתה

המאחורה של המבנה

הגן היפני הקטן ותושביו

ובזכות הרשומה אני מקבל תיאבון לראות ולצלם את הגנים עכשיו, בעונה האביבית הנוכחית. מקווה שכבר מחר.

ואי אפשר לסגור את הרשומה בלי אזכור מתבקש של חברנו, הבלוגר האהוב אוריאל רפאלי ז"ל, הידוע בכינויו ג'אקו ג'קוביני, שנפטר בתחילת אפריל. איכשהו לא ידענו על זה, בגלל כל התקלות שהיו במערכת הבלוגים לאחרונה. 

האיש הגדול המיוחד הזה, אוהב אדם וחובב נשים, רומנטי ושרמנטי בסגנונו וכתביו, הביא לבלוגיה רוח מיוחדת והרבה טוב לב. 

זכיתי לפגוש אותו רק פעם אחת, במפגש הבלוגרים בת"א. כצפוי, לא הצלחנו להחליף הרבה מילים, אבל אלה שהוחלפו היו חמות וחבריות.

הוא יחסר לי אישית, וגם לכל מכריו.

יהי זכרו ברוך!