‏הצגת רשומות עם תוויות חוף. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חוף. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 17 בינואר 2026

נעלי יחפנים

 

אילוסטרצייה נהדרת בחסות AI

לפני כמה שנים התחילו להופיע לי בפידים השונים פרסומות על נעלי יחפנים – Barefoot. אני לא נוהג להתייחס יותר מדי לפרסומות, אבל באלה היה משהו מסקרן. אז הסתקרנתי, רק שהסקרנות כבתה מהר – למה לשלם מאות שקלים על נעליים דקיקות, כמעט “בלי כלום”? כך שאלתי את עצמי, והפסקתי להתעניין. הרי לא ממש מקבלים משהו בנעל דקיקה שכזו, אז באמת שלא ראיתי הצדקה אפילו לנסות. התעלמתי מכל ההבטחות לשיפור בריאות הגב וכף הרגל, ולחיזוק השרירים המתאימים, וכל יתר ההבטחות שפחות משמעותיות לי, כי אני לא סובל מכל אותם תסמינים שנעליים כאלה פותרות לכאורה.

אבל בקיץ שעבר התחלתי להנות מהליכות על שפת הים. רק שהצדפים והאבנים ממש כאבו לי ברגליים, אז חיפשתי נעלי חוף וים, כאלה שאפשר להרטיב במים וללכת בכיף. חיפוש קצר של אפשרויות שוב הציף לי את הפיד בפרסומות רבות של נעליים כאלה, מהללות את היתרונות העצומים של כאלה נעליים. שוב לא היה נראה לי הגיוני להוציא סכום משמעותי על כלום שכזה, אז חיפשתי חלופות בעלי אקספרס. מצאתי, במחיר קליל שמצדיק נסיון והזמנתי את הזוג הזה:

ואז גיליתי שנחמד ללכת איתן גם ביומיום, ולא רק בחוף. רק שהתגלית היתה משמעותית יותר – כמו שלחלק מאיתנו נוח יותר מזרון קשה, כך גם עם הנעליים האלה. מבעד הסוליות הדקיקות הללו מרגישים היטב את כל מה שעליו דורכים. זה כולל אבנים, ענפים וגם את הרווחים במרצפות. איכשהו המושג של מה נוח מקבל משמעות שונה – גם אם מרגישים הכל, זה לא "לא נוח", זו חוויה שונה ואחרת.

כך מצאתי את עצמי בכל יום, עומד מול מבחר הנעליים שלי (ויש לי יותר ממה שנדרש..) ובסוף בוחר באלה המינימליסטיות. לא ברור למה, אבל זה מה שמצאתי את עצמי מעדיף. יכול להיות שההסבר נעוץ בחוויה השלמה, כפי שכתבתי עליה פעם מזמן פה, שכיף לדרוך על עלים יבשים, ועם הנעליים האלה כיף אפילו יותר. מרגישים את התפצפצות העלה היבש הרבה יותר חזק ומודגש. נעים..

ברור שהזמנתי לי זוג נוסף, כי כבר לא רציתי שאם הזוג היחיד יתבלה (וכבר התחיל להראות סימנים ברפידה) לא אהיה בלי כאלה. ואז הגיע החורף, ונעליים כאלה כמו שהיו לי לא מתאימות, כי חורי הניקוז למים יכולים גם להכניס מים פנימה, ובחורף יש לעיתים שלוליות. אז הזמנתי זוג נוסף, חורפי, חמים וגבוה יותר, ובלי חורי ניקוז למים ועם בד לא חדיר. כאלה, והם עלי כל הזמן.

נכון, שכשיוצאים לרוץ (קורה לי לעיתים רחוקות), זה פחות מתאים לי, כי צריך לשנות טכניקה, ואין לי סבלנות לזה. וגם גיליתי שתמיד עדיף עם גרביים. אבל אני ממש מתקשה ללכת היום עם הנעליים הישנות שיש לי. לא כי קשה, אלא כי מבאס לי לוותר על הנועם שבאלה המינימליסטיות. ובקיצור – מומלץ!

 

 


יום שבת, 18 באפריל 2015

עופות מים

בחודש ינואר לא יצא לי כ"כ לספר פה מה עשיתי, ורק הזכרתי בקצרה שהיו עניינים ששווה לספר עליהם, בתוספת צילומים רלוונטיים. קצת הזכרתי כמה אירועים ברשומות הקצרים המאוחרות שפורסמו, אבל היום יש פלטפורמה חדשה, אז שווה לסגור קצת פערים. במיוחד אם יש לא מעט צילומים יפים.
ובכן, בתחילת החודש ביקרתי פעמיים בשמורת ספולבדה עם גל, ובפארק בלבואה הסמוך עם אבי. רציתי לצלם את עופות המים שם, ויצא לא רע. הנה מה שיצא:

בפארק בלבואה עם אבי





בשמורת ספולבדה עם גל
 









עברו עוד כמה ימים, וקיבלתי שיחה קצרה מגל – "אנחנו (אני ואיתן) יורדים לצלם קצת בנוף ובחוף. מצטרף?" אז הצטרפתי בספונטניות. עצרנו לראות אם יש זרימה באחד מנחלי הסביבה. לא היתה. אז ירדנו לחוף, ללגונה המשופצת של מאליבו. ושם צילמנו:

חבורה של שחפים, שקנאים וקורמורנים





 אנפה לבנה רבת הוד
 


ועוד אנפה

Western Snowy Plover - מהזעירים הללו שצילמתי לא מזמן רצים על החוף. הפעם היו ממש לידנו






חבורה של Royal Tern, שעמדו להם על שפת המים, ורק אחת עצבנית ניסתה ללבן כמה חילוקי דעות עם מי שהיה נראה שרק רוצה שקט







וגם את גל ואיתן, שניסו להתקרב בזחילה ולתפוס תמונה טובה. ואז גל הפתיע את גל, וברגע הרס לו את המצלמה  


זכרתי את המקום, ולאחר כמה ימים הזדמן לי לקחת את אשתי לשם. וגם את סוניה. אז ישבנו לנו על שפת הים, סופגים את רוח הים הנעימה. חמים יחסית, ובמיוחד לינואר. ואני עשיתי סיבוב נוסף לצלם קצת את המראות:

כמה שחפים ממינים שונים (כנראה)





עוד כמה אנפות לבנות נהדרות


Willet מקומי. מאוד אוהב את אלה



סה"כ לא מעט יציאות צילום, ולא מעט תוצאות נאות שנחמד להיזכר בזכות הרשומה.
מקווה להשלים בקרוב עוד פערים.
שבוע טוב, וחג עצמאות שמח
J


יום שבת, 11 באפריל 2015

ערב בנמל סנטה ברברה

הערב החל לרדת (מוקדם בינואר), והסגירה של בית המשפט בסנטה ברברה היתה סימן ברור שצריך להזדרז ולרדת לכיוון הנמל, כדי לתפוס שם את שעת השקיעה. וזה מה שעשינו.
הגענו, חנינו ויצאנו לשיטוט בנמל חמושים במצלמות, מחפשים אטרקציות צילומיות. והיו שם לא מעט. אז במקום להכביר מילים, אתן שוב לצילומים את הבמה המרכזית:

עלינו על שובר הגלים של הנמל, וכיוונו לחוף.
חבורה של
Western Snowy Plovers מתרגלים את הריצה הנמהרת לברוח מהגלים, ולעקוב אחריהם בנסיגתם תוך נבירה בחול. חביב!


איש נחמד השתעשע על החוף עם הכלבה שלו, משליך לה איזה מקל לגלים, והמזונבת קופצת בהתלהבות למים להביא אותו. איזה מחזה מרהיב ומחמם לב (שגורם לי להתגעגע לשישי שלנו)










הירח גם הוא הזמין מבט, וכמובן קיבל

המרינה מאחור נגהה באור השמש השוקעת. מראה מרנין





השמש שקעה מאחורי שלוחה יבשתית. אז לא ראינו את הרגע המדוייק, אבל היה יפה
 




החל להחשיך, והמבנה שפך אור יפה על חלקת החול שלפניו




ואז עברנו למוד צילום לילה מלא – עם חשיפה ארוכה. זכרנו את הכיף הזה שהיה לנו בנמל ונטורה חודש לפני, אז כבר היינו מנוסים יותר בלהבחין ביופי. הנה התוצאות, שהצליחו בכ"ז להפתיע
 











ואז התקפלנו לנסיעה ארוכה (יחסית) הביתה, מרוצים ודי עייפים. עוד יום נהדר של צילום יחד הסתיים לנו בכיף. אני אוהב את התוצאות, ומקווה שגם אתם.

שבוע מהנה ומוצלח, חברים
ולהתראות ברשומה הבאה!