השביל העולה בסופה של הרשומה הקודמת מהגנים האלה הוביל אותנו למתחם היפני. מבחינת קליפורניה, יפן נמצאת יותר במערב מבמזרח, וגם המתחם היפני נמצא בחלקו המערבי של הגנים היפים האלה (מעניין אם יש קשר). להלן הרשמים, עם הרבה תמונות ומעט מילים:
בכניסה, עוד עוצר לצלם שוב את גל, עוד סוג של מגנוליה, וכמה פירות קטנים אדומים
השביל מוביל לגן של עצי בונסאי (לו הקדשתי בביקור הקודם רשומה שלמה). יש לי רגשות מעורבים כלפי העצים הננסיים האלה, שמהונדסים להיות ננסיים. אני מעדיף לרוב עצים גדולים. אבל אי אפשר להתכחש ליופיים, ועם הזמן דעתי לגביהם השתנתה. היום קל לי יותר להעריך את יופיים ואת מקומם בחיינו, כדגימות של טבע במרחב פיזי מצומצם. ולרוב, הדגימות הללו יפות ממש.
מעניין, בהשוואה לתמונות מהרשומה מלפני 5 שנים, חלק מהעצים נמצאים, אבל חלק הוחלפו. מעניין. הנה החברה
שער מוליף למעבר מטופח, מקושט במשטח דשא מגורף בפסים נאים שסביבו עוד עצים מטופחים
יוצאים ועוברים על גשר, בפינה שמשקיפה את הנוף
פלג מים נאה זורם שם, ואני מצלם, כולל נסיון לצלם בחשיפה ארוכה. לא קל ללא חצובה וללא פילטרים מחשיכים, אבל מצליח יחסית לא רע
מבנה יפני טיפוסי מוצג שם עם קירות פתוחים, חושף את הפנים המעוצב בסגנון אופייני. כמה צפוי – יפה, נקי, סטרילי, חד, קר...
מהמבנה (שלא עצרנו להקשיב למדריכה שנידבה שם הסברים על עניינים שונים), יורדים למטה, לבריכה נאה בסביבה שכצפוי – מטופחת
כצפוי, הגנים גדולים. אז יש ליום הזה עוד המשכים שאשאיר להמשך.
שבוע מהנה ומוצלח לכולנו
וליתר הרשומות מהביקור - כאן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)