יום שישי, 4 בספטמבר 2009

מוזיאון התחבורה - לוס אנג`לס

באחד מסופי השבוע של חודש מאי (וואו, איך שהזמן טס), החלטנו שמתאימה לנו פעילות בעצימות נמוכה. משמעות הדבר שמתחשק לצאת קצת ולטייל, אבל לא ליותר מדי זמן או יותר מדי רחוק.
חיפוש מהיר באתרי האינטרנט הנוגעים לעיר גילה לי שיש מוזיאון חביב, לא רחוק מדי מהבית ששמו כבכותרת. זיכרון מאד חיובי ממוזיאונים שכאלה בקנדה ובשוויץ, בכניס בנו מרץ חיוני ויצאנו.

המוזיאון שתופס פינה מפארק גדול, התגלה כקטן למדי, והכניסה אליו חינם. זה הסביר את ההשקעה הלא מספקת במוצגים ובקונספט הכללי.
ובכל זאת היו שם לא מעט דברים יפים, שכאילו נלקחו היישר מסרטי המערב הפרוע של פעם. כי הרבה מהתצוגה הוקדש לרכבות - כולן רכבות קיטור מתחילת המאה ה-19 ואילך. וזו היתה הזדמנות לבחור היבטים מעניינים ממרכיבי ההנדסה של המערכות. לרוב המוצגים  - קרוהות רכבת, קטרי קיטור ומכוניות, היה מצורף תקציר פעילותם - קווים, שנים ומאורעות מיוחדים. והיו לא מעט מאורעות מעניינים בעבר של הרכבות האלה.

אז להלן אוסף תמונות ותיאור קצר של מה ראינו:



קטר קיטור וקרון פחם צמוד



עוד כמה קטרי קיטור משנים שונות והיסטוריה מגוונת




בתוך המבנה - מכונית כיבוי אש

ושתי מכוניות ששכחתי מה ההקשר לגביהן, אבל צמודה להן פיסת היסטוריה

וקרונוע בהנעה ידנית, במו בסרטים המצויירים של פעם

וקצת על מערכות ההינע, המתלים וההנעה הבוכנתית, שהשאירו אותי תמהה, מה קורה אם שני הצדדים נתקעים בנקודה מתה (כמו מכונות התפירה של פעם, שהדוושה היתה נתקעת והיה צריך לעזור להן להסתובב ידנית). לא ברור מה הפתרון, אבל אולי זה היה באחריות הנהג בתהליך הבלימה



ומערכת הבלמים


ועץ יפה שבצילו נחתי, מחכה לנשים שיחזרו מהשירותים

ומעתק מסילה במבט מקרוב, שזיכה את הבת בהסברים טכניים



ומבט כללי על המקום

ולסיכום - למרות שהיה הרבה פחות משיכולתי לצפות ממוזיאון כזה, היה בהחלט חביב, וענה על ציפיותינו לבילוי בעצימות נמוכה.

ובאמת, השתדלתי להתאפק..

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)