סופ"ש לא התחיל טוב מדי, הטיסה שהחזירה אותי הביתה ביום שישי מאוחר, הפכה לאחר שעתיים של עיכוב בהמראה למעייפת במיוחד, מחזירה אותי הביתה לאחר חצות. גם הנמנומים בדרך שהכריעו אותי מדי פעם לא עזרו להירדם בשעה סבירה.
כשהגעתי הביתה, אחרי קצת שיחות לילה עם הילדים (שנשארו ערים), נכנסתי למיטה ריקה. האישה נסעה בסופ"ש לבקר חברה ונשארה לישון שם. ומכיוון שלא הצלחתי להירדם, שוב ביליתי שעות מול המחשב, משלים פערים בבלוגיה, בקומונות ובפורום.
כמובן שהבוקר התחיל בצהריים, כשאני לא ממש מוצא כוח וחשק לעשות הרבה דברים מועילים. אבל היה לי זמן קצת לתת תשומת לב לאימא שלי שהגיע לביקור, ובעצם בקושי רואה אותי (אנוכי במזרח וליבי במערב). לפחות בערב, עשינו משהו מועיל – יצאנו עם הבת לסשן צילומי לילה על האוטוסטראדה. היה קר על הגשר, אבל הקלקנו לא מעט צילומים שמהם תיבחר לה לעבודה בצילום שהיא צריכה להגיש.
ביום שבת, קמנו שוב מאוחר וניסינו להקים את הצעירים ליציאה לטיול יום באזור. לא נרשמה התלהבות, ואחרי גררת של כשעתיים הבנו שאין להם בעצם שום עניין וחשק לצאת, והם מעדיפים לריב תור מי על הטלפון לארץ. אז גם אני איבדתי חשק לצאת, ושוב מצאתי את עצמי מול המחשב, נהנה לכתוב ולהתכתב איתכם כאן, ומלראות את הכלבה עוקבת אחר כתם השמש שזז על השטיח, מסמל יפה את הזמן החולף:
האימא התייאשה והחליטה לצאת לסיבוב רגלי. אני, שתפסתי פתאום שמזג האויר נפלא, שהירוק בחוץ מזמין ושחבל לבזבז את כל היום רק מול המחשב, קמתי וניגשתי להכין את האופניים לרכיבת שטח נחמדה באזור (ששוב הזנחתי לאחרונה). כרגיל, מתוך נימוס, הצעתי לבן להצטרף לרכיבה, מתכונן כרגיל לאכזבה הקטנה. במפתיע, אחרי היסוס קצרצר וזניח, קם להתארגן, וכמה דקות אח"כ יצאנו.
הרכיבה התחילה במגמת אכזבה משותפת מרמת הכושר אליה הידרדרנו שנינו, כשעליה קלילה שבעבר בקושי היינו מבחינים בה נתנה לנו לחוש בשרירים המאובנים. כעבור כשלושה ק"מ הגענו לפארק האזורי היפה עליו תכננו. מה נאמר – הכל באמריקה גדול: אם בארץ יש פארק קטן וחביב, פה הוא גדול הרבה יותר – כ- 10x20 ק"מ של שבילים נוחים ויפים; אם בארץ יש שבילי עיזים, פה זה שבילי סוסים.
סה"כ הסתכמה הרכיבה ב-15 ק"מ בלבד, להתחשבות במצב השרירים של הזקן שבצוות, רואים בדרך מאות סנאים מתרוצצים, קויוט רעב במבט חומד, רוכבי אופניים וסוסים, טיילים רגליים, שבילים מטופחים, הרבה ירוק, סינגלים (שבילים צרים לאופניים וסוסים) חביבים במאות, שמהמעט שניסינו התגלו ככיפיים במיוחד. הנאה אמיתית לבן ששמח להודות כמה כיף היה, ולי שחוץ מהרכיבה נהניתי להיות איתו לאחר שנים שלא יצר לרכוב יחד.
אז קבלו מקבץ רשמים מצולמים, שרק מרמזים כמה המקום יפה, ועוד קצת תמונות מהחצר שצולמו בתנופת הצילומים:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)