יום שני, 7 ביולי 2008

המשך עלילות רישיון הנהיגה - או - ככה תחמנתי את המערכת

על עניין התיאוריה כבר סיפרתי מספיק (וקיבלתי הרבה תמיכה חיונית devil)
גם זה לא בטוח שיעניין, אז אם לא מעניין – מוזמנים לוותר.

ביום שני הגיע מועד המבחן המעשי.
יצאתי מוקדם מהעבודה, עברתי בסוכנות ההשכרה לזכות בשטיפת הרכב שמגיעה לי חינם, עברתי בבית להחליף לנעליים נוחות לשתות קצת מים להתרעננות מהחום (מעל 40 אבל יבש) וניגשתי לסניף המוכר.
כבר מרחוק הבחנתי בתור של כ-15 מ` שמחכים להיכנס לבניין, נצלים בשמש בחום הנורא.

חניתי רחוק, אספתי את הניירת מהתיק וניגשתי לעקוף את התור הנ"ל. מזל שזה לא התור שלי, כי שלי נקבע מראש לצורך המבחן. לי היה תור קצר של 3 אנשים מול פקידה, שלשם הנימוס נאמר שעבדה בקצב שלה.
תוך כחמש דקות הגעתי אליה, נתתי לה את צרור הניירות ואז היא ביקשה את ניירות הרכב שמבהירים שיש לי ביטוח ושהרכב שלי. מעניין...
אז רצתי שוב לאוטו, שלפתי מתא הכפפות את העותק הוורוד של חוזה השכירות, בתקווה שזה ירצה אותה, אבל הבנתי שאני בצרה קטנה – העותק הנ"ל היה של הרכב הקודם שלי שהיה ניסן שחורה ולא פונטיאק כסופה.

בכ"ז ניגשתי אליה חזרה, מתכוון להיתמם אם יעלה העניין, ואז אוכל לקפוץ לסוכנות ההשכרה ולהביא את הניירת. כך גם אדע אם צריך עוד משהו או שהנייר הזה מספיק בעקרון.
הנייר, בערך בגודל של דף פוליו, מכיל טקסט שהיה יכול להספיק לנובלה ממוצעת, עם עשרות סעיפים, הנחיות, הדפסות בכתב דהוי ואותיות בגודל של חריוני זבובים. ולה לא היו משקפיים. גם לבחורה שלידה.
הצבעתי על המיקום המשוער שבו זכרתי שמצוין שיש ביטוח. בסוף נמאס לה, אז היא העבירה את הבעיה לבוחן – "שיחליט אם זה בסדר מצידו". (אחח, קישון ז"ל היה אוהב את זה)

לקחתי את הניירת לפינה המתאימה, הבאתי את האוטו וחיכיתי כמו שהנחו אותי. אחרי כמה דקות הגיע בחור צעיר, בערך בגילאים 25-30, הסתובב סביב האוטו (חיכיתי להצהרה הישראלית המוכרת "מוכר?") וז הבנתי ממנו שאני אמור להיכנס לאוטו, לתת לו את צרור הניירות, להפעיל את המגבים, האורות, הצפצפה, האיתות... הוא הבוחן. את הכל הוא בדק, חוץ מהניירות שלא ידע שהשאירו לו את העניין, ואני לא התנדבתי לספר.

בקיצור, סיבובון של כמה דקות סביב הבלוק, איתותים, פניות ימינה ושמאלה, רמזור או שניים, עצירה, רוורס וחזרה.
שוב עם הניירת לפקידה ההיא מקודם, והבטחה לקבל את הרישיון בדואר תוך כשבועיים.
במזל"ט, הרומן עם המשרד נגמר בינתיים, עד לרכישת הרכב לאישה, בעתיד הלא רחוק.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)