יום שני, 3 בספטמבר 2012

קצרים 8-12

ושוב עבר חודש חיובי למדי, ולפי המסורת הלא קצרה כאן, זה הזמן לרכז את כל האירועים הקטנים שעברו עלי, ולא זכו להיכנס ל- 12 הרשומות שהעליתי, או שמא זכאים לאיזכור נוסף.
עבודה
יש לי סיפוק רב בפרוייקט העיקרי שבו אני עובד. ההישגים ניכרים אחרי זמן קצר יחסית, והתחושה מאוד חיובית. חשבתי לחזור ולספר פה כמה מהחוויות הקשורות בנושא הזה. אני מניח שאתמקד בצדדים האנושיים אוניברסליים, כי ככל הנראה זה מה שצפוי לעניין אתכם, קהל קוראי. במקביל, התחלתי (שוב) לעבוד על איסוף חומרים לבלוג מקצועי באנגלית שאמור לשרת אותי שיווקית. הקונספט לא סגור סופית עדיין, אבל זה בטח יגזול לא מעט זמן, אז אני צופה ירידה מסויימת בפעילות שלי כאן.
צילום
כמעט חודש לא היתה לי המצלמה, אחרי שהתקלקלה בטיול ל- Big Bear. נכון שהיו חלופות, אבל בסה"כ היבול הצילומי לא רב. ובכ"ז, שתי תמונות שצילמתי ואהבתי, ולא מצאו את הדרך לעין הציבור, עוסקות שוב באנשים קוראים, שאני תמיד נהנה לצלם (כדי להזכיר לעצמי שלקרוא זה כיף), וכמה תמונות מליד הבית שצילמתי לבדוק את המצלמה, ואהבתי את התוצאה:


מכון כושר
התמונה הראשונה צולמה במכון כושר. חבר הזמין אותי להצטרף אליו, במטרה שנהנה יחד, ושגם אקבל מוטיבציה לצאת מהכורסה לפעילות קצת יותר פיזית. אני חייב להודות שהיה נחמד, והזכיר לי שאני די אוהב את זה. בעיקר את התחושה החיונית וההרגשה הברורה של השיפור. בינתיים, למרות שחלפו כמה שבועות, טרם אספתי את עצמי ללכת בעצמי למכון השכונתי. מביך.. מקווה לדווח עם התקדמות בנושא בחודש הבא (הנה אני מאתגר את עצמי פומבית).
נוסטלגיה
כבר סיפרתי כאן על ה`מפגש` המפתיע שזימנה לי ה `X`-ית המיתולוגית שלי מגיל 3, וההפתעה שלגמרי במקרה הכינותי מראש עם הרשומה הישנה. זה אירוע מאוד לא שיגרתי גם במציאות העכשווית עם הפייסבוק, שמזמן מפגשים נוסטלגיים למכביר. גם שוחחנו טלפונית, והשיחה קלחה כאילו לא נפרדנו לכ-47 שנים...
ובכלל, היה לי מינון לא נמוך החודש של אירועים נוסטלגיים, עם זה האמור, עם שרביט החזרה לביה"ס שהציף שפע זכרונות, על תעלולים, עונשים, חברים וכיו"ב חוויות מימים רחוקים. אולי עוד אכתוב את אותם סיפורים, אם המוזה תזדמן לסביבה ההיא. יצא לי גם להיות בקשר עם אחת מחברותי מגן חובה (בשנתי הראשונה מתוך השתיים שם), אחרי שהיא שאלה איך זכרתי וידעתי לתייג אותה בתמונה, שהרי בילתה איתי רק שנה בודדת אז בגן, כשהייתי בן 5. איך מסבירים דבר שכזה? אז היא העלתה לפייסבוק כמה תמונות מהגן, ואני בתורי העליתי כמה משלי, והיה נחמד. הנה הן:
יום נישואין
לפני כמה ימים חגגנו את יום הנישואין ה-26. בשנה שעברה יצאנו לטיול ארוך צפונה. השנה לא חגגנו באופן משמעותי במניוחד. ארוחה זוגית במסעדה תאילנדית, וזהו. והרגיש לנו די בסדר. כנראה שלא צריך תמיד חגיגות גדולות כדי לשמוח. במיוחד כשסה"כ הכל טוב למדי. ובעצם, ההופעה שכבר אכתוב עליה יחד עם הילוי אחריה בפאב מקומי (חוויה בפני עצמה), יכולים להיחשב כחלק מהחגיגות. בעצם, זה לא חשוב מדי, העיקר באמת שהחיים טובים יחד.
עידו תדמור
את עידו תדמור הכרתי (עד כמה שניתן לכנות את זה כך) כשופט בתוכנית הנפלאה של `נולד לרקוד`. מהתוכנית ההיא נהניתי אפילו יותר מאשר `מכוכב נולד`, כי דרכה למדתי לראשונה להנות מקטעי מחול. אז כשראינו פרסום שעידו מופיע בסביבה שלנו, הזדרזנו לרכוש כרטיסים, מתפתים מהמחיר האטרקטיבי מדי שהכטיסים הוצעו.
המופע עצמו התקיים בבי"כ בבברלי הילס, וכלל שלושה קטעים, כשביניהם שיחה עם הקהל, שאלות ותשובות. הקטע הראשון היה ללא מוסיקה, והיה מוזר מעט. די קיצוני מבחינת הבנתי המוגבלת, כי גרם לי לשוטט במחשבות על ריקוד בכלל, ואיך בכלל `כותבים` אותו. שני הקטעים האחרים היו ברורים יותר בהיבט הזה, וטוב שכך. חוצמזה, היה מעניין לשמוע אותו מדבר על הקטעים, אם כי לי לא היה נוח לשאול שאלות בפורמט שכזה.
אבל היה קשה להנות מסיבה אחרת – הבמה היתה מוגבהת, וכל הצופים הושבו על רצפה שטוחה על כיסאות מתקפלים ולא נוחים. כך יצא שלמעשה את החלקים שהוא רקד על הרצפה בקושי יכולנו לראות מבעד ליער הראשים. "מדי פעם ראיתי רגל מתנפנפת אל-על" ציינה חברה שהיתה איתנו. מזל שבריקוד השלישי כבר נעמדתי ליד הקיר האחורי, ואז יכולתי באמת לראות. ובכ"ז נהניתי.
תפוז
מאז השידרוגים בתפוז של השנה הקודמת, אני עוקב אחר בפעילות פה בבלוגיה, מנסה לצפות מראש התדרדרות באתר, כי חשדתי שעלולה להיות כזו. לאורך תקופה ארוכה עמד קצב פרסום הבלוגים בבלוגיה על כ-1750 בשבוע. בחודש האחרון זה ירד ל-1660. לא יודע להסביר אם זה רק עניין של קיץ (חום, חופשות וכד`). בינתיים זה סתם נתון (שאולי מסביר גם את ירידת הכניסות). ואם כבר בנושא הזה, לידיעתכם בשבת וראשון יש הכי הרבה פרסומים בבלוגיה. ואילו בימי שישי המספר יורד. נראה שכולם טרודים בבישולים...

חודש חיובי לכולנו, שנה טובה, ושנת לימודים טובה ומוצלחת

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)