בחוף

די טבעי שלרשומה `הרים וחוף` שנעצרה ממש מול החוף, יהיה המשך. אז זה ההמשך המתבקש.

ובכן, הדרך המתפתלת הובילה לחוף האוקיינוס, לכביש מספר-1 הידוע. PCH הוא נקרא כאן, כלומר Pacific Coast Highway. משם, כמה ק"מ לכיוון מערב נמצא החוף האמור. זה שבו אמורים להיפגש לסדנת הצילום שאליה נרשמתי.

בחוף הזה כבר הייתי כבר פעמיים – פעם עם אשתי ביום אביבי אך מעונן, ופעם בסתיו עם קרן לצילומים. אבל מאז עבר קצת זמן, וממילא חיפשתי אפשרות להעסיק קצת את סוניה המשועממת ורעבה לבילויים, אז למה לא?

אז קודם כל, נחמד להיזכר, ולהתרשם שגם התמונות מהביקורים הקודמים יפות ממש. והנה היבול הפעם, כשהתמקדתי יותר בסלעים, בגלים ובהיכרות עם המקום:

החוף משלב סלעי וקטעי חול, שהגלים חרצו בסלעים הרכים מעברים, חריצים ופינות מסתור – לציפורים ולבעלי חיים של הלגונה. הנה, ככה נראה בכללי ומקרוב

 

כוכבי ים, צדפות ושושנות ים למכביר (שלהבא יצולמו טוב יותר עם פילטר פולרואידי)

 

שקנאים שתופסים גלים, כלומר מנצלים את האויר המתרומם שלפני הגל לעילוי, במטס נמוך

 

ושוב, כמו בפעם הקודמת, דולפין שעובר שם ממש בסמוך

 

פרח שנראה כמו חרצית, אך צומח על גזע רב שנתי

 

היה שווה לצאת מהבית, גם (ואולי בגלל) האפרוריות. מעניין מה אצלם שם בביקור הבא. מה שלמדתי זה שאני צריך פילטר, כי בלעדיו קשה לצלם בסיטואציות של השתקפות.
וביום שלמחרת שוב טיילתי, הפעם (שוב) עם גל. ועל זה כבר בנפרד.

שבוע נהדר לכולנו
ויום משפחה מהנה