סכר הנסן

לפני זמן מה פרסם גל רשומת צילומים מביקורו בסכר הנסן, שבסביבה שלנו. כבר אז הבעתי עניין בלהגיע לשם פעם. איכשהו לא יצא לנו לטייל יחד הרבה מדי זמן. כל מיני סיבות מנעו מאיתנו את התענוג. אז לפני כשבועיים החלטנו לצאת יחד ממש מוקדם, והיעד שגל בחר לנו הוא כמובן הסכר הזה.

שעות הבוקר מבטיחות אור רך, אוויר נעים, וסיכויים גדולים יותר לצפות בבעלי חיים מקומיים. אז הייתי אצלו בבית כבר ב-7:00 בבוקר, ותוך כחצי שעה נוספת כבר היינו במגרש החניה של המקום.

קצת על הסכר, כפי שסיפר לי גל במקום (וקראתי עוד בוויקיפדיה לקראת הכתיבה) – הסכר שגובהו 30 מ' ואורכו 3.2 ק"מ, החל להיבנות בשנת 1939, בעקבות הצפות רבות שהתרחשו באותה השנה ובשנה שלפניה. למשימה גוייסה יחידת מהנדסים של הצבא, שלשם הבניה נאלצו להלאים את החווה של משפחת הנסן, שעל שמה נקרא הסכר הזה. מאחריו, באגן ההיקוות שלרוב יבש ולא מוצף, יש אגם קטן שמקבל הזנה של מי נחלים.

אז עשינו סביבו סבוב נחמד של כמה ק"מ, וגם צילמנו כמובן. להלן עיקרי הרשמים:

התחלנו כאמור מוקדם, כשערפילי הבוקר עדיין מכסים את הסביבה. הנה, ככה נראה הנוף

  

גל פיתח חוש מפותח לצילום בעלי חיים בכלל, וצפורים בפרט. הוא רואה אותם הרבה לפני.

אז אני נהנה מזה, ולומד ממנו בכיף. הנה כמה שראיתי גם אני, לאורך הטיול כולו 

מגיעים לנחל חביב שזורם שם, מזין את האגם. זוג מקומי קוטף שם עשבים למאכל. משונה, אבל מסקרן.
לא צילמתי אותם, אבל את הנחל כן

גם את פריחת הדאטורה, המרשימה בגביעיה הלבנים הגדולים ראינו שם

פרש מקומי מטייל בניחותא עם סוסו למרגלות הסכר, נראה כתמונה ממערבון ישן.
הוא משתף בעולה בשמחה עם שני הצלמים שפוגשים בו בדרך, והנה התוצאה

קן נמלים רוחש מזמין התבוננות. אדומות ויפות. לא בדקתי אם הן גם עוקצות

הגענו לסכר, הבנוי כערימה ענקית של אבנים כשבפתחו בריכה רדודה

גבוה ולא מזמין הסכר, אבל בכ"ז עלינו למעלה, לתצפית על הנוף

מפתיע לראות די הרבה אנשים שמנצלים את הסכר להליכת בוקר ספורטיבית נמרצת

 

יורדים ממנו חזרה, ומכוונים לחזרה למגרש החניה.
בדרך פוגשים בתופעה אמריקאית אופיינית וחביבה – קבוצת בעלי תחביב משותף נפגשת לכינוס והחלפת רשמים ובילוי יחד. והפעם – כינוס בעלי האופנועים הדו-פעימתיים.
אופנועים ישנים משנות ה-70 וה-80, קטנים וזעירים. חביב!

  

ממשיכים, וברקע שומעים עוד ועוד כלים ממונעים במנועי 2 פעימות. כמו הטוסטוסים של פעם.
והנה לפנינו על השביל – שניים על כלים משעשעים. בעצם, גם אלה כלים של שתי פעימות..

סה"כ סיבוב נחמד, שהזכיר לנו שכיף לטייל ולצלם יחד (כאילו ששכחנו), ועורר חשק לעוד יציאות צילום משותפות.
מקווה שנהניתם גם אתם איתנו.

סופ"ש מהנה, וחג שמח לכולנו!