"אם אקדיש את השעה שבין 7 בערב שאני מגיע הביתה, לבין 8 בערב שהקטן מתחיל להתקפל לשינה בפעילות משותפת איתו, 100% תשומת לב, זה כמו 4 שעות רגילות בקשב מוגבל של 25%, כמו שאחרים שמשקיעים פחות עושים.", כך חשבו (וגם אני קצת).
אז ראינו כאלה הורים, שכשהיה להם כח היו מתנפלים על הילד – קוראים בספר 15 דקות, אח"כ משחקים בלגו 20 דקות, אח"כ שואלים מה היה בגן ומתעניינים 6 דקות, אח"כ מסדרים את הלגו חזרה 8 דקות... כמה נשאר לשעה המייגעת?
ובאמצע, כי בכ"ז די עייפים מיום עבודה לחוץ ומתיש, תוקעים קפה זריז, מחליפים כמה מילים עם האישה (המותשת בעצמה), ומקווים שבכ"ז הקטן יבקש איזה קלטת וייתן כמה דקות מנוחה.
רק שנראה שלילדים לא כ"כ מתאים המושג. הם רוצים קצת זמן לעצמם, כשההורה רק ברקע למקרה הצורך (כל שתי דקות שאלה, בקשה, או סתם כמה מילים של "זה טוב שאתה כאן"). ההורים רוצים לדחוס את הזמן בהרבה DO – עשייה צפופה. ולילדים נראה שמתאים מוד של BE, של להיות יחד, לא חשוב במה רק עם תשומת לב הדדית.
וכל ההגיג הארוך הזה, כבר מזמן יושב לי בראש. בעצם, מאז ששמעתי את הביטוי "זמן איכות" לראשונה, וחשתי קצת רגשי אשמה שמא הזמן עם ילדי שלי לא איכותי מספיק. אבל מה שהוציא אותו לאוויר העולם, היה איזה זמן איכות נהדר עם הבת השבוע. ביום שני היינו יחד לבד, ללא אשתי (שבילתה זמן איכות של עצמה). חשבתי שאפנק אותה ונצא לאיזו מסעדה יחד, לחגוג את הלבד הזה שלנו. רק שלמורה הפרטית שלה השתבשו קצת לוחות הזמנים, ובינתיים היא ביקשה דייסת שיבולת שועל כמו שהייתי מכין לה פעם. ואחרי שהכנתי, היא שידרגה את שתי המנות שלנו עם קינמון ובננה בפרוסות. אכלנו בכיף, ושבענו. אז החשק למסעדה ירד קצת.
אח"כ, ישבנו כמה שעות מול המחשב – אני מול שלי, והיא מול שלה. יחד לא ממש היה. ואז היא הציעה שבמקום לצאת לאכול, נרכיב יחד פאזל. אז היא הביאה איזה פאזל ענק, 1500 חלקים, והסתערנו עליו. בכלל, פאזל זה סוג של עשייה בעצימות נמוכה. כי רוב הזמן סתם מתבוננים, מחטטים בערימה, מנסים, מפרידים... זה לא באמת עשייה ממוקדת. ותוך כדי – שוחחנו, צחקנו, התקשקשנו.
פתאום הרמנו מבט לכיוון שעון הקיר וגילינו שהשעה 10:30. המון שעות עברו עלינו ככה בכיף ולא שמנו לב. והבטן הציקה, אז קפצנו יחד למטבח, חיממנו בטוסטר 4 פרוסות לחם שמהם עשינו סנדביצ`ים מושקעים – כמו שהיא אוהבת: אבוקדו, קצת סלסה פיקנטית, פלפלים פרוסים, פטריות, פסטרמה בנדיבות. אצלה עוד הוספתי ממרח ארטישוקים. ישבנו מורעבים ומשועשעים מהזמן שחלף, וטרפנו את הסנדביצ`ים האלה.
מבחינתי – בלי הישגים, בלי תוצרים משמעותיים, בלי הפקות ארועים, אבל בהחלט זמן איכות משובח 
שבת שלום לכולם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)