אחרי פריקת הציוד במלון, נותר עוד מעט זמן של אור יום, שהחלטנו להקדיש הטיול קצרצר באחד המסלולים הקרובים למלון. בחרנו באקראי כביש שנוסע לכיוון ההרים האדומים שמצפון, נסענו עד סופו וחנינו. האישה החליטה שהיא עייפה, ונשארה לנוח באוטו, והבת ואני יצאנו למסלול קטנטן לטעימה.
היה שם נוף מהמם, קצת מים זורמים, שלג, בוץ, צמחייה מגוונת ויפה, תפאורה מושלמת בצבעי החג של צחור השלג, ירוק הצמחיה ואדום הסלעים. ברשומה הזו אין מקום להרבה מילים, אז קבלו צרור תמונות מהמקום שפתח לנו את התיאבון, ומקווה שיפתח גם לכם, כי יש עוד המון:
חזרנו לאוטו די מלאים בבוץ בנעליים, אבל דישדוש בשלג וניעור רציני ניקה את זה מספיק. עוד סיבוב באוטו באיזור לתצפית על הסביבה. ונהיה חשוך, אז לא ממש צילמנו, פרט למבט אחרון על השקיעה:
בהמשך יצאנו לבילוי ערב מוקדם, אבל על כך בהמשך.
ועוד מהתמונות המשותפות לבת ולי - באלבום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)