יום שבת, 14 בפברואר 2015

קצרים 1-15

משונה לכתוב את הרשומה החודשית הזו באיחור של כשבועיים, אחרי כחודש ללא פעילות. לרוב הרשומה הזו אוספת את הפירורים המעניינים של החיים, אלא שלא זוכים לרשומה משלהם. אבל הפעם זה כמובן שונה, כי בעצם הכל מתאים לכאן. גם הדברים שאליהם אתייחס לא בטוח שיזכו בבמה משלהם, גם אם זה היה מתבקש, בפורמט הפעילות הקודם שלי פה.

גמילה
לא קל להתרחק מהבלוג הזה, שבו הייתי מבלה שעות. לא קל להימנע מלתכנן רשומות, לחוות את המציאות ולחשוב מה ואיך הייתי מספר עליהן, לא קל להתאפק ככה. היבט משמעותי לא פחות בגמילה הזו הוא ההימנעות מקריאת הרשומות שלכם, חברים. נראה שבעקבות הביזיון התפוזי הנוסף הזה, אינני היחיד שיצא לחופשה כי גם אתם בקושי כתבתם, ומה שבכ"ז נכתב לא הגיעה עליו הודעה. כבר יותר מחודש מאז השינויים, והעניינים פה עדיין לא תקינים. נראה שזה היה זמן אידיאלי לצאת לחופשה.

חשבתי שיהיה לי יותר מה להגיד על זה. אבל אין לי ממש חשק, וממילא לא ברור איך ומה יהיה בהמשך. מה שבטוח – מבחינתי יהיה פחות. אז שוב, קבלו בהבנה שלא אכנס לכל רשומה, ושמדי פעם לא אראה פה בסביבה ימים רבים. ואולי אצליח להיות פה במינון סביר. ואם לא – אז אולי בכלל לא.

אבל חשוב לי להודות לכולכם כאן, על כל העידוד שקיבלתי בתגובות ובמסרים. עידוד שחימם את ליבי וגם חיזוק אותי בהמשך המהלך, כי קל יותר כשמהלך כזה זוכה להבנה. אז כאמור - תודה!

תפוז
לגבי התפוז והפיאסקו הטכני הנוכחי – אין צורך לכתוב פעם נוספת. כתבתי על זה כבר לפני כשנה פה. לא נראה לי שמשהו באמת השתנה שם לטובה, חוץ מזה שעדי עומדת בחזית בכבוד. עצוב לי בשבילה.. כמה חבל ששוב לא שעו לעצתי ולא בדקו את השינויים לפני יישומם. שוב, לא רוצה לזרוע פאניקה, אבל אצלי כל הרשומות מגובות. ממליץ לכולם לעשות את זה גם. הנה הטכניקה שלי לעשות זאת - כאן.

מיטל
ועוד חדשות תפוזיות - בינתיים (עכשיו כבר אמצע פברואר) הודיעה מיטל על פרישה. אז מעבר לאיחולים לכל טוב והרבה הצלחה לה, וגם שוב תודה, לא בטוח שזה מעיד על דברים חיוביים בתפוז.

צילום
כצפוי, השתחרר לי החודש לא מעט זמן פנוי. חלקו נוצל גם לפעילות צילום. יצאתי לסיור נחמד עם אבי בפארק בלבואה החביב עליו, יצאתי עם גל לשמורת ספולבדה ולחוף הים, חצאתי עם אשתי לחוות ג'ילט (אבי כתב עלי לא פעם) ולגבעות שבסביבה, ויצאתי גם ליום צילומים שלם בסנטה ברברה עם קבוצת הצלמים שהקמנו בסביבה. בסה"כ צילמתי החודש כ-1250 תמונות (אחרי מחיקת הגרועות ממש). אם אחזור לפעילות שגרתית, ייתכן ואקדיש ליציאות הצילום הללו רשומות עצמאיות, כפי שהייתי נוהג פעם. אבל בינתיים, הנה הצצה לתוצרי הצילום (שחלקכם כבר ראיתם ב-FB, למרות שזה לא תחליף שם):

בסביבה הירוקה בחוות ג'ילט



הסביבה המתאוששת אחרי השריפה של לפני כשנתיים בפארק SATWIWA

אגם בלבואה עם אבי

שמורת ספולבדה עם גל



מקבץ מצומצם מהיום הארוך בסנטה ברברה




עם גל ואיתן בלגונה של מאליבו



ו'סתם' שקיעה יפה שצולמה מהבית


אגוזי מלך
יש בעיה קטנה עם אגוזי מלך – לרוב הם מפתחים תוך זמן קצר טעם לוואי מריר ולא נעים. פה קונים את האגוזים האלה מקולפים בשקיות די גדולות, והבעיה של הטעם מתגברת עם הזמן, אחרי הפתיחה. אני מנסה להתמודד עם זה, בשמירת האגוזים בפריזר. זה מאיט מאוד את תהליך התחמצנות השמן.

החודש קיבלתי שי חביב שכלל כמות נאה של אגוזי מלך בקליפתם. לא היה ברור לי אם נהנה מהם, ונסיונות פיצוח בשיטה הותיקה שמתאימה לפקאנים (לחיצה ביד של שניים זה כנגד זה, עד שקליפתו של האחד נכנעת) לא צלחה, כי היד שלי לא מספיק גדולה לחפון בנוחות שניים גדולים כאלה. אבל גיליתי מהר שפטיש השניצלים יעיל גם עם אלה. ועוד גיליתי שטעמם של כאלה המפוצחים טרי נפלא ממש. לא דומה בכלל לכאלה שנקנים קלופים. מענג ממש! שווה לנסות בפעם הבאה שתגיעו לפיצוחיה הקרובה.

ומכיוון שהטעם נהנדר היה מפתה, והיה קשה לשוב לאלה שבפריזר, נקטתי בשיטת השיפור המוכרת והנהדרת – השריה במים. קחו חופן הגון של אגוזים כאלה, שטפו אותם היטב במים, השרו אותם בכלי עם מים לפחות ליום. החלפת מים רצויה. ואז תוכלו להתענג על הטעם החלבי הנפלא שלהם, ללא שמץ מטעם הלוואי המוכר והלא נעים. מומלץ!

ספר
הזמן שהתפנה נוצל יפה גם לחזרה לקריאה. בשנתיים האחרונות קראתי כ"כ מעט, שזה ממש מביש. היה נהדר להיזכר בהנאה הזו. אז סיימתי ספר (לבסוף מוצאים אהבה), ואולי אכתוב עליו סקירה. ואני באמצעו של ספר נוסף, ומקווה לסיים גם אותו בקרוב.

חיסונים
עוד נושא שהיה ראוי להקדיש לו רשומה שלמה, אבל אני בספק אם זה יקרה. ובכן, יש כיום בעולם המערבי השבע מין מגמה של הימנעות מחיסון. כי יש סיכונים (גם אם זניחים), יש חרדות, ויש לאותם מתנגדים ספק אם צריך, כי הרי המחלות כמעט נעלמו (בזכות החיסונים, אבל את זה נוח לא לזכור). החיסון נגד חצבת זוכה להתנגדות מיוחדת, אחרי שהיה מחקר טען שיש לכאורה קשר בין החיסון לאוטיזם. זה שהיו מאז המון מחקרים שהפריכו את ה'שמועה' הזו לא מספיק לשוחרי תיאוריות הקונספירציה. ובגלל אותה מגמה אווילית יש בארה"ב התפרצות של חצבת. נפגעו כצפוי בעיקר כאלה שלא חוסנו. מחלה מחורבנת שגם אותי השביתה ללא מעט זמן בעת השירות הצבאי. אולי טוב שיש כזו התפרצות, לסדר מחדש את ההגיון המעוות של כל המנתגדים.

תיקון מכונת כביסה ומיקרוגל (ומדיח, שהצטרף לקראת פרסום)
שני שלושת המכשירים השתבשו. לא נעים. כמה טוב שיש היום יו-טיוב, כי חיפוש הוביל לסרטוני הדרכה לזיהוי החלקים התקולים והנחיה מסודרת איך להחליפם. אז רכשתי מצמד (3.5$) ומנוע (45$) למכונת הכביסה, וחצי שעה של עבודה והמכונה היתה תקינה. במיקרו היה קל יותר, כי זו היתה רק הנורה הקטנה הפנימית שנשרפה. והמדיח הסתפק בפירוק וניקוי יסודי שהחזיר לו את האיזון השקט.

ארז מזרחי
היה איתנו פה בלוגר מיוחד – לא התחבר חברתית כ"כ, ורוב רשומותיו נראו לי כמשנה מסודרת של מישהו שמכוון לקריירה פוליטית. וגם תמונתו בפרופיל בחליפה ועניבה תרמו לרושם הכללי של פוליטיקאי שהיה לי ממנו. הרשומות שכתב היו משובחות, חכמות ומעוררות מחשבה. אבל נטייתו שלא להגיב לתגובות ולא להיכנס ולהכיר את החברים האחרים עצרו אותי מלהתקרב, וכנראה שהיו עוד כמוני שקראו מדי פעם אבל לא התקרבו ממש.
בהפתעה גמורה הגיעה לפני כמה שבועות הודעה שארז נפטר. לא מה שאתה מצפה מאיש צעיר שמשדר חיוניות. הבנתי שהיה חולה, אבל לכל מכריו הגיע מותו בהפתעה. עצוב על מי שנפטר, ועצוב במיוחד על צעיר כמוהו (44). יהי זכרו ברוך!

ולסיכום
משונה לא לכתוב באופן רציף. התרגלתי לקצב של כ-3 רשומות בשבוע ופתאום הפסקה של 4 שבועות. משונה גם לא לקרוא כל יום כשעתיים ברשומות שלכם. זה חסר לי, אבל חשוב לחיים שפויים. נראה מה יהיה הלאה..

בכל מקרה, אני לא מתנתק מכם, חברים. כי כולנו יודעים איפה ואיך אפשר למצוא אחד את השני.

ושוב תודה, ואיחולים להמשך חודש מוצלח לכולנו