יום שישי, 6 בנובמבר 2015

ניו יורק – יום שלישי (ביום שני)



החלטנו לפתוח את הבוקר בקפה שעליו שמענו ביקורות טובות, הממוקם בקניון שבכיכר קולומבוס. קניון של כל המותגים הכי יוקרתיים והמחירים הכי מנופחים. כנראה שיש ביקוש לעניין הזה. אבל קפה טוב יש שם, והוא דווקא לא יקר. בהחלט פתיח מוצלח לבוקר השוטטות שציפה לנו. מן הסתם, צילמתי גם שם:
הכיכר בחוץ עם הבניינים הגבוהים ועמוד הזכרון לקולומבוס



בפנים, בתוך הקניון, שני פסלי הענק של בוטרו שעומדים על משמר המדרגות הנעות


מבט החוצה לכיכר מתוך הבניין

חנות תמרוקים של SEPORA, כי לא יכולתי להבין למה צריק כזה גודל של חנות קוסמטיקה
 (לדוגמה, למה צריך 784 גוונים של לק לציפורניים מתוצרת 12 חברות שונות?!)


ושוב בחוץ, סביב העמוד
בחורה (סטודנטית?)בלבוש בלרינה מתרגלת עם עוברי אורח



התחלנו לנוע ברגל במורד הברודווי לכיוון כיכר טיימס. וגם שם כצפוי צילמתי. הנה מקבץ מדולל:
בניין הרסט המיוחד, המשלב ישן עם חדש


מגוון בניינים גבוהים האופייניים לעיר המדהימה


 כמה הגיגים מתבקשים מהעיר הגדולה:
1.      עיר הבנוייה לגובה אולי לא אטרקטיבית לחובבי "צמודי קרקע" כמוני וכמו רבים מכם, קוראיי. אבל לעיר שבנוייה כך יש יתרונות משמעותיים מבחינה אורבאנית. העסקים יכולים להתפרנס באופן מכובד מהאוכלוסיה הצפופה יחסית המתגוררת בסמוך, יש אפשרות לכיסוי שטח יעיל בתחבורה ציבורית נוחה, נותר מספיק מקום לגנים ציבוריים ולשטחים ירוקים. אני חי בעיר שונה (כל הסביבה של לוס אנג'לס), וברורים לי החסרונות של עיר מבוזרת – פקקי תנועה, אין תחבורה ציבורית יעילה, עסקים מפוזרים על שטח גדול ופחות נגישים.
2.      בנייני הזכוכית המודרניים נראים מרחוק כקרים ואולי מנוכרים, אבל יש להם יתרונות משמעותיים – יש בתוכם אור טבעי הנכנס מהחלונות הרבים. ובנוסף – הקירות המשמשים כמראות מעבירים טוב את האור מהשמים שמעל לכבישים שלמטה. רואים יפה איך בסביבתם הקרובה של בניינים כאלה הכביש יותר מואר.
בינתיים הגענו לכיכר טיימס, השוקקת תמיד בפעילות, תיירים ומסכי ענק מרצדים על הקירות. הלב הפועם של העיר הגדולה הזו. והוא פועם כה חזק, שזה קצת מעיק. אז עברנו שם, צילמתי, והמשכנו. הנה מקבץ תמונות משם:







משם המשכנו בתחבורה הציבורית לדרום מנהטן, למתחם של מרכז הסחר העולמי. במקום בו היו בעבר מגדלי התאומים. ושם צמן בניין בודד ענק, כמה בניינים סביבו בנויים כבר, או בשלבי בניה כאלה או אחרים, ובמרכז שני חורים עצומים רבועים, במקום בו עמקו המגדלים – זו אנדרטה לאירוע הטראומטי. מין מזרקות מים רבועות בהם המים נבלעים פנימה לחור השחור. מרגש ועצוב. קשה להתנתק מהמראות שעולים בזכרון מהשידור המיוחד הנורא ההוא ביום בו הם קרסו. הנה כמה מהמראות:
הבניין הגבוה החדש ואלה שסביב



האנדרטה הכפולה שסביבה שמות ההרוגים חרוטים בלוחות הנצחה





בלב כבד מעט, אבל עם תחושה ברורה שאסור לפספס את המקום הזה, חזרנו לדירה למנוחה. עוד צילמתי שני צילומים שמשכו את עיני:
שלט של GreenThumb ובסמוך פינת קרקע עם גינה מאולתרת ובה מגדלים כל מיני דברים (גם ירקות מאכל ראיתי) זהו מיזם בו מעודדים תושבי שכונות לטפח חלקות קרקע פנויות לגינון.
פרוייקט נהדר שיש גם בסביבה שלנו, ופעם אף הזכרתי אותו באחת הרשומות.


מראה כללי של השדירה היפה שגובלת בסנטרל פארק

כאמור, חזרנו לנוח, כי בערב תכננתי לצאת לגשר ברוקלין לטיול וצילומים, כפי שכבר סיפרתי כאן כי לא יכולתי להתאפק.
סופ"ש רגוע ומהנה לכולנו, חברים!