יום ראשון, 30 בדצמבר 2012

שרביט סיכום 2013

לקראת השנה האזרחית החדשה, יזם טל שרביט חדש, ויצא שאני זכיתי בכבוד של להיות ברשימת התפוצה. אז זו גם אחריות, שהרי הראשונים לשאת את השרביט הינם גם נושאי הבשורה והאחראים להפצתה. וזו גם הזדמנות מצויינת לנצל את השרביט ולחזור לשיגרת פעילות כאן, שהשתבשה לי לאחרונה.
ובכן, השרביט מזמין אותנו הבלוגרים לייצר תחזית אישית (או אחרת) לשנה הקרובה, במתכונת שונה מהרגיל – אנחנו מוזמנים לדלג בדמיון קדימה, לסופה של השנה הנכנסת, ולסכם אותה לאחור. אז כהרגלי, בדומה למתכונת הקצרים שלי, אתייחס לנושאים השונים שבחיי:
משפחה
השנה (2013, כאמור) ציינו את שנתנו החמישית פה בארה"ב. השנה הקודמת הסתיימה בשתי חדשות טובות מאוד – קבלת הגרין כארד ומעבר לבית משלנו. בגרין כארד ציין את המעבר לסוג של יציבות בחיים, כשנוכחותנו כאן הופכת לקבועה. והבית היווה את המימוש הזה של היציבות כאן, סופסוף במגורים של קבע שאינם ארעיים בבתים שכורים. אז ברור שתחילת השנה חייבה עוד הרבה עבודה על הבית – לכסות בגגון שקוף את הפאטיו כנגד גשם, שיאפשר לשבת בחוץ גם בימים גשומים; לנטוע שלל עצי פרי סביב הבית, שצפויים להניב אבוקדואים, תפוזים, לימונים, אשכוליות, תפוחים, אגסים, מנגו, שסק, שזיפים, משמשים וגויאבות בעוד כמה שנים; יישור שטח החצר ועיצוב גינה יפה ונוחה לכולנו ועוד מיני פרוייקטים קטנים שאין טעם לפרטם.
בתחילת השנה התחילה קרן את לימודיה בקולג`. נכון, היו חששות מצידה, אבל בינתיים זה נראה טוב, מצליח לה יפה והתחושה שלה מכל העניין חיובית עד מאוד. מקווה שכך יהיה לה גם בהמשך.
אביב השתחרר (סופסוף) בנובמבר, וכמתוכנן חזר אלינו. הוא טרם החליט מה בדיוק הוא רוצה לעשות, אבל הדיבורים הם על קולג` כבר בקרוב. מקווה שבסיגום של השנה הקרובה אוכל לספר יותר על מה הוא עושה ובאיזה כיוון בדיוק.
הביקור במשפחתי של אבי ואחי פה בסוף השנה הקודמת, עליו סיפרתי כאן לא מעט ברשומות השונות, של תחילת השנה, פתח אצל אחי את התיאבון. אז הוא תכנן להגיע לביקור עם כל המשפחה. אבל אילוצים תקציביים דחו קצת את התוכנית, וכרגע מדובר על האביב הקרוב כמועד אפשרי לביקור. נראה שיהיה כיף 
עבודה
השנה היתה נינוחה למדי מבחינת הפרנסה – הפרוייקט שהחל באמצע השנה הקודמת המשיך כמתוכנן לאורך השנה כולה, ועתיד להסתיים (כמתוכנן) בקרוב. במקביל, בעקבות ההצלחה בפרוייקטים הקודמים, החל פרוייקט נוסף ארוך טווח, כזה שעתיד להימשך לאורך השנה הקרובה כולה, ואחד נוסף שהתחיל לאחרונה ואמור לתפוס תאוצה. בהחלט הצלחה – כלכלית ומקצועית.
כמו כן, היה נחמד בפברואר להיות מוזמן לפעילות קצרת מועד בארץ. נכון שהתמורה היתה לא רעה, בל גם ההוצאות היו לא מבוטלות מבחינתי. אבל זו היתה הזדמנות מצויינת להכניס ביקור קצר בארץ (ולפגוש משפחה וגם חברים מפה, מהבלוגיה). בהחלט היה כדאי 
ועוד חדשות טובות, אם כי לא בהכרח שלי – העסק שהקימה אשתי עם שותפתה, בתחילת 2012, תפס תאוצה יפה. המכירות בגרף עליה ונראה שהתחזית שלי מהימים הראשונים לפעילותה, שזה אולי יהיה העסק שידאג לנו לפנסיה, נראית כאפשרית.
יצירה
בחודשיים האחרונים של 2012, היתה אצלי דעיכה בבלוג. פרסמתי הרבה הרבה פחות רשומות, צברתי פער גדול בקריאה, ואני מניח שחשתם את הירידה שלי בתגובות. נכון, היו לי סיבות טובות עם מעבר הדירה והאירוח של האח שלי ואבי כאן, אבל בכ"ז, זה היה די מבאס. בטיולים שטיילנו צילמתי הרבה, אבל לקח לי לא מעט זמן לארגן את הרשמים לרשומות כאן.
איכשהו, הדגש של הרשומות השתנה קצת לאורך השנה. לכבוד היומולדת 50 קניתי לי מצלמה טובה. טובה ממש! וקניה כזו מעודדת כמובן את הצילום, ומעבירה את הדגש בחוויות (וברשומות) להיות יותר ויזואלי. אם קודם הייתי הולך ומצלם, הרי שעם המצלמה החדשה אני מוצא עצמי יותר הולך לצלם. מכוון את יעדי הטיולים לפי הצילומים המתוכננים. כמה טבעי היה להירשם לקורס צילום. נכון, תיאורטית לא למדתי הרבה דברים חדשים שלא ידעתי, אבל אווירת הצילום המשותף מעודדת ומשפרת את הראיה ואת התוצאות. ואת זה כולכם כאן ראיתם.
אז לכבוד ההתחדשות הזו, העליתי כאן כתמונה ראשית את התמונה שגרמה לאח שלי לעודד אותי לקחת את הצילום יותר ברצינות. "אתה ממש רציני בזה, אז למה שלא תפרגן לך גם מצלמה רצינית? ומתנת יומולדת זו יופי של הזדמנות." כך אמר לי, ואני יישמתי בכיף.
ועוד
כבשנה הקודמת (2012) חוויתי ירידה משמעותית בכושר הגופני. הפסקתי לרכוב על אופניים, וגם התוכנית להירשם למכון כושר נדחתה שוב ושוב. אבל בתחילת השנה אספתי את עצמי, וחזרתי לרכוב. וגם למכון הכושר שקרוב יותר לבית החדש (לא באמת סיבה, אבל כאילו) נרשמתי, ובינתיים מצליח להתמיד. מקווה שיצליח לי גם בשנה הבאה.
ולסיכום
סה"כ היתה שנה מצויינת, של בריאות תקינה של כל הקרובים והחברים, של הצלחה בפרנסה, של טיולים והרבה כיף. שנה מוצלחת אפילו יותר מקודמתה – 2012. מקווה שגם השנה הקרובה תהיה טובה לא פחות, ואולי אף יותר – לי, למשפחה ולכולנו.

וכמיטב המסורת השרביטית, אני כמובן מזמין את כולם להרים את השרביט הזה, לקפוץ איתו שנה קדימה ולסכם לאחור את השנה שחלפה – 2013.
אבל כדי להאיץ את עניין התפוצה, אני מעביר ספציפית את השרביט לחמישה חברים, מבין חברי היותר חדשים כאן בבלוגיה. שיהיה לכולנו בכיף ובהצלחה בשנה החדשה:
באמריקה – כי מעניין לי לראות מה גל יעשה עם השרביט הזה
תזזאטית – כי צריך לאמן אותה בשרביטים
יפואית הקטנה – כי גם לה אין הרבה נסיון בשרביטים
אבי דרורי – גם הוא לא מיומן במסורת, ומן הראוי לו להיות
קטנים כגדולים – אמנם חברה ותיקה פה, אבל נראה לי שעידוד לפעילות לא יזיק לה

שבוע טוב ושנה אזרחית טובה

יום חמישי, 27 בדצמבר 2012

חג האורות המקומי

בערך בתקופה שאנחנו חוגגים את חנוכה, חג האור שלנו, חוגגים הגויים את הכריסטמס, שהינו למעשה חג האורות שלהם. הביקור של אבי ואחי היווה תירוץ נהדר לצאת שוב לסקור את בתי השכונה, ואף להרחיק יותר לכיוון שכונות אחרות להצצה אצלם.
אז העמסנו את המשפחה כולה על האוטו, ויצאנו. ככה נראו הבתים בסביבה שלנו בערת הקריר והיפה שלפני חג המולד:
אבל זה לא הספיק, אז יצאנו לסיבוב עם אח שלי ברחבות בברלי הילס והשכונות הסמוכות היפות. וגם שם צולמו כמה דגימות, שגם פה מתקשות להעביר את היופי הזה שמקשט באור את הבתים והעצים. אבל בכ"ז:
חוצמזה, אני ממעט להיות פה לאחרונה. אבל בתמורה יש הרבה חוויות והרבה תמונות שמצטברות. זו כמובן בעיה טובה, כמו שכתב לי גם פעם, שיש יותר חוויות מיכולת לספר. אז לאט לאט אביא את הרשמים מהביקור הכייפי הזה שמסתיים בשישי הקרוב.
בינתיים, איחולים לסופ"ש מהנה ומוצלח לכולם (כבר בקרוב)

יום שישי, 21 בדצמבר 2012

קצרים 12-12

וואו, פתאום תפסתי כמה הרבה זמן לא עדכנתי כאן. כמעט שבועיים. שיא שלילי חדש שמצטרף לחודש שבקושי הייתי כאן. אז נכון שבד"כ רשימות הקצרים מסכמות חודש, אבל נראה לי שזה המתכונת הנכונה לסכם לא מעט אירועים שהיו לי מאז העדכון האחרון. רק שקשה לבקר כאן באופן סביר כשהבית עדיין לא מחובר לאינטרנט, הבית עדיין דורש קצת עבודה, ובנוסף היו גם לא מעט עבודה רגילה. אז להלן עדכון קצר מאירועי החלק הראשון של החודש:
מעבר דירה
טוב, בנושא הזה אתם כבר די מעודכנים: הבית תפס צורה, הדברים מצאו את מקומם, כל הפרוייקטים המיידיים הסתיימו בהצלחה, והבית חמים, נעים ונאה לטעמנו. הנה, כך הוא נראה:
הסלון עם האח המבוערת
 
המטבח המרווח (לפחות ביחס לקודם)
 
מכונת התפירה הענתיקה שמצאה אשתי באתר מכירות, ומשמשת כשולחן בכניסה
 
ביקור משפחתי
אחי ואבי הגיעו לביקור. בימים הראשונים הייתי עסוק מאוד בעבודה, אבל הצלחנו לטייל קצת יחד. האח שלי באקסטזה של התרגשות מלבקר בסביבת המגורים שבה חי לפני כ-20 שנה במשך כ-4 שנים, ולא מפסיק לשוטט ולהיפגש עם חברים. ואבי קצת עייף, אבל מצטרף איתנו. בטח אספר יותר בהמשך, כולל תמונות. ובין לבין, האבא נח בסלון, והאח מגוייס לתמיכה בבישולים שבמטבח:
יומולדת
לפני שבוע חגגתי יומולדת 50. היה כיף גדול לקבל את כל הברכות בפייסבוק, פה במסרים ובתגובות, ואפילו ברשומות של גל ושל שושי שהקדישו לי. אז תודה כמובן לכולם, על הכיף הזה. באמת ריגשתם אותי.
חוצמזה, חנוכה היה הזדמנות נהדרת לחגיגה משולשת – גם יומולדת, גם חנוכת בית וגם חג חנוכה. אז הזמנו כמה חברים לכיף של יחד, של אוכל, הדלקת נרות, וכן, גם לכבודי  הנה כמה תמונות:
אבא מתכבד בהדלקת הנרות
 
סופגניות, במיוחד לאירוע מתוצרת עצמית, בפעם הראשונה במטבח החדש
 
כן, התנור החדש טוב גם לפוקאצ`ות
 
מנשנשים
הסקה באח
בבית החדש יש אח המוסקת בעצים. גם בבית הקודם היה, אבל איכשהו לא התחשק לי להתעסק עם זה. בעידוד מעשי של אחי, שהלך וקנה חבילת עצים, וגרזן לביקוע כמה מהישנים שהיו עדיין בחצר, השמשנו את האח. מבחינת יעילות החימום, זו בפירוש לא השיטה היעילה ביותר. אבל זה כיף גדול, ותענוג של בהייה פעילה. אז מזה כמה וכמה ימים שהאח בערת בכל ערב, ומענגת ממש:
 
ולסיום
היו עוד אירועים ששווה לספר עליהם – מסיבה מעניינת, עדכון על אביב בצבא, טיולים עם האח והאבא בסביבה ועוד. מקווה שאוכל להתארגן ולספר לכם פה עליהם כמו שאני עושה תמיד מזה כארבע וחצי שנים.

איחולים לסוף שבוע מוצלח ונעים
ונראה שלמרות התחזיות המטופשות אנחנו עדיין פה

יום שבת, 8 בדצמבר 2012

התארגנות

הסידור הקודם, כתזכורת ולהשראה
יש כמה שלבים משמעותיים בהתארגנות בבית חדש. שהמטבח יתפקד, שהמקלחות יהיו שמישות, שהמיטות תאפשרנה שינה נוחה. אבל יש כמה דברים נוספים שחשובים, מלבד סדר כללי ושיפור מראה.
ספרים:
הבית שלי לא מרגיש לי בבית, עד שהספרים מוצאים מקום ראוי. אני אמנם ממעט לקרוא לאחרונה, והספר הנוכחי, שמלווה אותי לא מעט זמן, היה צמוד אלי וזמין בכל הימים (גם אם לא התקדמתי בקריאתו), אבל בכ"ז, עד שהספרים לא מסודרים, זה לא `זה`.
בבית הקודם הם היו מרוכזים בספריה של איקאה, שעברה איתנו. הסידור עבר שיפורים, תזוזות ועידון עד שהייתי מרוצה. אבל בנוסף, היו המון ספרים בארון חדר העבודה הדחוס. עלי הוטלה מלאכת האריזה בארגזים. וזה כבד! והכל חיכה בסבלנות לפריקה כשבוע, ליד דלת הכניסה. הנה, ככה, ממש לפני שהתחלתי להעמיס בחזרה את בספריה:
 
וככה, סופסוף הערב, נשלמה המשימה, אמנם בלי קישוטים עדיין, אבל מסודר - כל אלה שקראתי כבר מאחור, בשכבה הפנימית, וכל הכיף שממתין בחזית:
 
בנוסף, הצטרפה לחגיגה ספריה נוספת, שמוקמה בפינת המשפחה. בה רוכזו ספרי העיון למיניהם, כאלה שמציצים בהם (אולי) מדי פעם:
 
כן, יש עוד, ספרים מקצועיים של ממש. ואלה ירוכזו אחר כבוד בחדר העבודה (תמונות בהזדמנות).
ארונות
כל עוד חיים על המזוודות (והשקים), התחושה ארעית. אז לא מעט עבודה השקעתי בלהכין את הבית לקלוט את המטען המכובד. חדרי הארונות היו ריקים – קירות בלבד, עוד לפני הסרת השטיחים. ככה (זה שלנו):
 
קניתי מתלים, לוחות ותמיכות, ולמרות שלא היה לי משור קיצוץ (בדיעבד, אולי זו היתה הזדמנות לרכוש), הצליח לא רע. זה לא היה קל לזחול עם המברגה על הרצפה, אבל היה כדאי ויצא יפה למדי.
לפני הריצוף והאיכלוס:
והיום, עם חלק מהתכולה במקומה, גם עם עדיין בלגן וקצת שקיות:
וגם חדר הארונות של קרן, למרות שהיה מאובזר מעט, הותאם וסודר יפה. ועכשיו קלט לתוכו הרבה מהבלגן, שכבר לא נראה מסביב:
 

ועל ההמשך - בהמשך
שבת שלום וסופ"ש נעים וחמים לכולנו

יום שלישי, 4 בדצמבר 2012

קצרים 11-12

עוד חודש עבר (מה עבר, טס!) ושוב הזדמנות חודשית לסכם את כל העניינים שעברו עלינו בחיים ולא זכו לאיזכור. אבל החודש זה קצת שונה, כי אם לרוב אני אוסף בהדרגה את האירועים לרשומה הזו ובסוף מסכם ומרחיב לפי התחושה, הרי שהחודש לא הספקתי לעשות גם את זה. בעבודה הייתי עסוק קצת יותר מהרגיל, אבל הסיבה המרכזית לכל העניין (למי שבמקרה פספס את כל הפרומואים שלי) זה מעבר הדירה. אז מזה אתחיל, ונראה במה עוד אזכר:
מעבר דירה
טוב, זה לא בדיוק דירה, זה סופסוף בית משלנו, בית פרטי וצמוד קרקע. רצינו כזה כבר לפני כ-15 שנה בארץ, אבל איכשהו זה לא יצא. אז חיינו בדירה נאה, אבל לא בחלקת קרקע משלנו. והנה, דווקא ביבשת אחרת זה יצא. אז תהיה גינה גדולה, ונשתול בה עצי פרי ועצי נוי, ניתן לשישי להסתובב בשטח חפשי ובכיף (בתקווה שתאריך חיים להנות מזה, כי היא כבר בת כ-14).
לא העליתי עדיין תמונות של הבית מבפנים, כי אנחנו עדיין משפצים ויפה יותר להראות צילומים של לפני/אחרי. ועכשיו בכלל יש בלגן גדול, כי רק ביום חמישי עברנו (נכון ליום חמישי שהתחלתי לכתוב, ובינתיים כמובן יש שיפור), ורק בסופ"ש סיימו את הריצוף באגף המזרחי, זה שבו שלושה חדרי שינה. אז כרגע רוב התכולה עדיין דחוסה בארגזים, מזוודות ובערימות בכל מקום פנוי בבית. מתישהו אולי אצרף צילומים מסודרים, אבל הנה כאן קדימון:
החזית, עדיין עם פחי הזבל זמינים ליד החניה
והנה הוכחה שגם אני עשיתי משהו (ונתפס בפרצוף מוזר למצלמה)
השכונה
ביום חמישי עברנו ממש (כלומר מאז ישנים בבית החדש), ואחרי שלוש נאגלות עם המשאית הקטנה, שחררתי את הסבלים והמשאית, וצעדתי ביחד עם שישי ברגל מהבית הישן לבית החדש. טיול נחמד שנוצל לשאוף אויר קריר ולח מגשם טרי, ולכמה צילומים בשכונה. אז הנה, כך נראתה השכונה ביום המזרזף ההוא:
 
באחד הערבים כשעמדנו בחוץ ניגש אלינו איש צעיר ושאל אם ראינו את הכלב שלו, שברח. לא, לא ראינו, אבל אחרי שהבין שאנו הדיירים החדשים הושיט לי יד והציג עצמו כדני. למשמע שמי שאל מיד ובעברית, ישראלי? עברו יומיים, ואימא עם עדלה שעוברת ליד מסתובבת לכיווננו (אחרי ששמעה אותנו) - שלום! הסתבר שיש בשכונה הקטנה והשקטה הזו הרבה ישראלים. נחמד 
דב
כמו שכתבתי, ולא פעם צילמתי, יצא לי להסתובב בשכונה לא מעט, כשהתירוץ הרשמי הוא בד"כ שישי. וכך היה גם לפני כמה שבועות, קצת אחרי הגשם. הסיבוב הפעם היה אל מאחורי הבית הישן (בדרך קיצור לבית החדש). שם צילמתי לא פעם את הפרחים הצהובים דמויי החמניה, שכה אהבתי.
ובכן, באחד הימים ראיתי בבוץ הטרי טביעת רגליים משונה שלא דומה לשום חיה שהייתי רוצה לפגוש. זה לא היה ברור ממש, אז חיפשתי ברשת, והדבר שזה הכי דומה לו זה טביעות הרגליים של דוב. אמנם קטן, אבל בכ"ז. לא שמעתי שנצפה דב בסביבה שלנו, אולי כי הוא נעלם שוב להרים או סתם כי לא שמעתי. אבל נדמה לי שזה מה שזה. מוזמנים להביע דעתכם:
 
כריסטמס
החג החורפי הולך וצובר נוכחות בסביבה שלנו. חלק מהבתים כבר מוארים בלילה בשלל תאורות צבעוניות יפות שכבר צילמתי לא פעם. אולי אצלם שוב בשכונה החדשה לקראת החג עצמו. הצבעים השולטים בחג הם של אדום/ירוק/לבן (כאן ממתגים את החגים בצבעים), ובחנות לחומרי בניין האזורית יש שלל עציצים יפים על עלים אדומים יפהפיים. מכויין שביליתי בחנות הזו לא מעט, יצא לי גם לצלם כמה דוגמיות:
 
ולסיום
חודש שעיקרו היה מוקדש להכנת הבית החדש למגורים. זה לא עבד חלק ואלגנטי לפי התוכנית המקורית, אבל סה"כ לא היה נורא, וכבר רואים את סוף ההכנות והסידורים. בקרוב אוכל גם לשתף בקצת צילומים.
כמו כן, עוד כ-10 ימים יגיעו לביקור משותף אחי ואבי. אז אני כמובן מתרגש לקראתם, וגם משתדל יותר לסיים את סידור הבית, שנוכל לארח אותם בנוחות ובכיף. אני גם מניח שנצא לטייל, כי באמת כבר הרבה זמן לא טיילנו.

איחולים לחודש מוצלח ומהנה לכולנו