יום שלישי, 29 באפריל 2014

סיור נוסף בנקיק מאליבו

נכון שהייתי כבר בפארק היפה הזה, הקרוב לבית. אבל בעונה הנוכחית כשהכל ירוק יותר, זו חוויה שונה מעט. ומכיוון שרציתי לצאת לסיור לא ארוך עם קן, הפארק הקרוב הזה הוא מקום נהדר למטרה כזו. וכפי שתוכלו כבר לראות, לא היה מאכזב שם. רק שמסובך להביא את כל המראות, כי כרגיל אני מסיים סיור קצר כזה עם מאות תמונות שונות. וקשה לדלל או לתמצת את החוויה. יש מהכל. ובכ"ז אנסה, אז הנה עיקרי המראות:

תמונות נוף בגוונים של ירוק ומים זורמים בנחל

עצים מרשימים, בעיקר אלונים, מקרוב (מאוד) וגם יותר מרחוק

על הצוק פעילות מעניינת

וגם בבריכה, אליה קופצים חבורה של צעירים

כבר ליד הכניסה ראינו ארבעה לבושים ומאופרים באופן משונה. לא עצרנו לשאול על מה ולמה, וחבל. כי בהמשך ראינו פעילות רצינית בהקשר שלהם, אבל כבר לא היה נוח להתקרב ולברר. משונה..


כפי שכבר כתבתי, נחמד לבקר שוב במקומות שכבר היינו בהם ולראות את השינויים. וכך היה גם הפעם, כשהמקום בהחלט נראה שונה. ולא פחות יפה..

המשך שבוע רגוע לכולנו


יום ראשון, 27 באפריל 2014

אנשים בחוף לעת ערב

כצפוי, היתה של בחוף  פעילות אנושית מעניינת. ככה זה בחוף כה אטרקטיבי, וצילום אנשים זה תמיד נושא מרתק. אז ברור שצילמתי גם את הפעילות הפעם, ואני מקדיש לזה רשומה עצמאית כאן. אז למה להוסיף מילים מיותרות כשאפשר לתת לצילומים לספר את הסיפור המרכזי? הנה:

אחד רציני שגם מנציח את מראה החוף לקראת שקיעה. לו זה לוקח יותר זמן ממני


חבורה עליזה שחגגה שם משהו שלא הבנתי, בלי מוזיקה

קבוצה גדולה שעסקה בלהכין בוק לצעירה היפה. אולי היא מתכננת להיות הג'ניפר לופז הבאה?
החברה צילמו לא מעט ועשו שם הרבה שמח.

ועוד צוות קטן, שכנראה משקיע בלוח שנה נוסף לאיגוד המוסכים הבלתי מורשים.
הם היו די שקטים שם. ודי מובן למה..

זוג שמתחייב הדדית בנוכחות צלם ועדים

וזוג נוסף מלווה בצלם שממוקדים בעצמם ובהנצחת היחד שלהם

וזוג צעיר נוסף, ללא צלם, שממוקדים בעיקר בעצמם

ואחרים שפשוט תופסים שלווה

צלמת שמנסה להפיק משהו אומנותי מהסיטואציה

אחד שממוקד פשוט בגלים

ואחר שמנסה לתפוס את השקיעה

אחת שמתאמצת לתפוס שם זווית משלה

ואחרת, שבוחנת את הנוף בתקווה

ושתיים שתפסו פינה מלאת השראה

ושלישיה חביבה

בהחלט נחמד שם בחוף, בהיבטים הטבעיים והאנושיים.

וכמה מילים על היום הזה - אני מניח שאם הרשומה לא היתה מוכנה מראש, לא הייתי יושב לכתוב ולערוך אותה היום. המועקה של היום הזה, ושל השבוע הזה בכלל, בהחלט נוכחת.

גם לא אכתוב שוב רשומה מיוחדת על היום הזה. אז במקום, אקשר לרשומה מלפני שנה. היא רלוונטית באותה המידה.

אז ברוח הרשומה הנ"ל - לא נשכח, לא נסלח, רק נתמקד בחיים העכשוויים כי כך נכון.
ונקווה שתימצא הדרך להמתיק למעט הניצולים שנותרו את הזמן שנותר להם. או לפחות להפוך אותו לאנושי ומכובד.

המשך שבוע רגוע לכולנו