יום חמישי, 30 ביוני 2011

שבלולים

מנוע מגמגם
בימים האחרונים יש לי עצירות בכתיבה. די ברור לי למה – שתי רשומות שתקועות לי בגרון, רוצה לכתוב אבל מהסס ומתלבט. אז בינתיים מעלה קצת רשומות קלילות יותר על ספרים וטיולים, עם דגש על צילומים. מזל שמזה יש לי בשפע.
וגם הפעם, הזדמנות למשהו לא ממש רציני, לא מחייב אבל חביב - שבלולים. וזו הזדמנות נהדרת ללשונאים שבינינו לעזור לנו לברר סופסוף מה ההבדל בין שבלול לחילזון
ובכן, בצידי השבילים של השכונה שלנו מטפחים יפה את הסביבה עם דשא ירקרק, ערוגות קיסוסים ושיחים. וכדי להחזיק את זה במצב רענן, משקים כמעט כל לילה. חוצמזה, יש לחות לא קטנה, כך שהבוקר לח מטל.
ריבוי
סביבה שכזו היא משכן נהדר לשבלולים, והם מתרבים פה בכיף. לא ברור לי אם יש להם אוייבים טבעיים מלבד סוליות הנעליים של האנשים התמימים שמסתובבים לפעמים בשעות הרטובות של הערב החשוך חלקית. בעצמי כבר קרה לי שכמעט עפתי על אחד מסכן שכזה.
סוטול
לפני כמה ערבים גיליתי דבר מעניין – חילזון מוזר, שקיבל צבע אפור כחלחל עכור, עם מחושים בחצי התורן וחוסר תנועה גם במושגים של חילזון, שכב בסמוך לבדל סיגריה. נראה שהמסכן חווה מקרוב הרעלת ניקוטין. לא היתה לי מצלמה, ואח"כ התעצלתי לצאת לצלם, אז תאמינו לי – זה היה מוזר.
ראיה
פעם לימדו אותנו שהמחושים הם איברי ראיה של החילזון – לא ממש מפותחים אבל מסוגלים להבחין בין אור לצל. אני מניח שגם אתם מכירים את הידיעה הזו, אם כי לא ממש יודעים מי חקר את העניין ואיך הגיע לתובנה. בלילה אני יוצא עם הכלבה לענייניה (הבת בארץ, כאמור). וכיוון שבסביבה שלנו רוב האנשים מתנהגים כראוי ואוספים את התוצרת בשקיות (שנאספות ממתקן ציבורי שלידו פח איסוף), אני מצטייד בפנס זעיר אך רב עוצמה. אז עשיתי ניסיון – יקירבתי את הלד הזוהר הזה למחושיו של החילזון המזדמן על השביל. וכלום! הוא לא הניד מחוש ונראה שאינו מבחין כלל באור החזק המסנוור הזה. מפתיע, נכון? אולי הוא מבחין רק בירוק (של העלים)? בפעם הבאה – ניסוי עם ליזר ירוק, אם אשיג כזה.
נהירה המונית
ישנה תופעה מעניינת על השביל שלנו – בכל ערב אני רואה להקה של שבלולים חוצים את השביל מצפון לדרום – מסבך הקיסוס לכיוון הדשא הירוק. לא ברור מה חסר להם בעלי הקיסוס, כי סימני האכילה ניכרים גם בהם. גם לא ברור מה מכוון את כולם יחד. אולי משמעת תנועתית.
בבוקר – התנועה חזרה, לכיוון השני. ממש במתואם. מוזר למדי העניין. ובבוקר גם רואים את השובלים המגומגמים שלהם על השביל, כמו בתמונה הראשית. אז למרות שאני ממהר לעבודה, התעכבתי לכמה שניות לצלם את המחזה, והנה כמה תמונות:

תודה על הקשב והסבלנות. מקווה שנהניתם גם מהרשומה הלא-רצינית-בעליל הזו
וסופ"ש נעים ומהנה לכולם

והבהרה מתבקשת - בעקבות בירורו הנמרץ של ידידי לשונאי10, הובהר העניין בעזרתה של הויקיפדיה (איך לא חשבתי על זה בעצמי?!): חילזון הוא המחלקה הזאולוגית כולה, שכוללת חשופיות, חלזונות מים, שבלולים וכד'. שבלולים הם אותם חלזונות יבשה בעלי קונכיה שכולנו מכירים, וכאלה צילמתי כאן. כן, אלה שבלולים (תת מחלקה במחלקת החלזונות), ומעתה נכון כך לקרוא להם. תודה, יאיר.

יום שלישי, 28 ביוני 2011

שבת בסנטה ברברה

כשחזרנו מסולוונג, החלטנו לעשות סיבוב רגלי סביב המלון היפה "ארבע העונות", שבו התארחו החברים. אני נמשכתי לצלם את העצים היפים שסביב המלון:
 
על החוף נערכה חתונה. היתה מין חופה (אם כי אני מניח שהם לא יהודיים, עפ"י המראה), והחברה היו ללא נעליים, כי הגלים ליחכו את רגלי החתן והכלה והמוזמנים. מוזר מה אנשים עושים כדי להיות מקוריים. זה גם לקח להם לא מעט זמן. ואני צילמתי:
 
ליד המלון היפהפה יש כמה בתים מרשימים. אחד שייך לאיזה מליארדר, שקנה שם 4 בתים סמוכים בכ-20 מליון כ"א, ובנה במקומם אחוזת ענק מוגזמת בעליל. רק שהבנתי שהוא כמעט לא מבלה בביתו זה. העושר הזה מקומם, ואני מניח שאם היה לי את הסכום הזה הייתי מצליח להפיק ממנו משהו חיובי יותר לאנושות מאחוזת ענק מופרכת שכזו. אבל אני צילמתי קצת (חבל שלא פנורמה, להכיל הכל):
 
ועוד היו שם גם "סתם" שני בתים סמוכים שנראים נהדר, אז הצצתי גם להם עם המצלמה:
 
במלון יש עץ פיקוס ענק ומרשים, שמגדל ענפים בפרישה רחבה, וגם מערך שורשים מרשים. לא בטוח שהתמונות יכולות להכיל את הרושם בכללותו, אבל ניסיתי. אז זה מה שתפסב המצלמה:
 
למתעניינים בפרטים
על החוף היתה משפחה שנהנו למול אדוות הגלים בפיקניק צנוע. הם היו ממש מתחתינו, אז הצצתי גם להם:
 

סה"כ היה בילוי נחמד יחד, שאותו סיימנו בארוחת ערב מהנה.
שבוע טוב לכולם

יום שבת, 25 ביוני 2011

עוד ביקור בסלוונג

כמה נחמד שהמצלמה יודעת להפיק פנורמות בקלילות
לפני שבועיים בילו זוג חברים שלנו במלון יפהפה בסנטה ברברה, ממש על החוף. ומכיוון שזה ממש קרוב אלינו, תאמנו לבלות קצת יחד. התחלנו את הבוקר בארוחת בוקר מאוחרת ונינוחה יחד במלון ואחריה יצאנו לטיול נינוח בגבעות היפות שסביב. הכיוון היה לעבר לעיר היפה והמוכרת סולוונג (Solvang) שבה כבר ביקרנו כמה פעמים (רשמים מהביקור הראשון פה).
מזג האויר היה מושלם, והערפל שרבץ על המלון שבחוף נפתח לגמרי בגובה. לא שהיתה תוכנית מוגדרת, אבל סתם שוטטות ברחובות היפים והמצויירים, ונשנוש קטן באמצע של איזה משהו מתוק עם קפה, זה לא רע בכלל. וזה מה שהיה. אז לספר הרבה אין, אלא להביא כמה דוגמיות משלל התמונות שצילמנו:
מתקן שתיה לציבור, כולל ציבור ההולכים על 4
ביקור בחנות קריסטלים, כולל מיזמוז של החתול הג'ינג'י המקסים
אח"כ המשכנו בעיוון כללי חזרה לבית המלון, כשבדרך אנחנו עוצרים בעוד עיירה קטנה – Los Olivos, שנראית יותר מחוברת למאפיינים החקלאיים של האזור, שמשופע בכרמים ויקבים. גם שם עשינו סיבוב קטן, וכמובן גם שם צילמתי לא מעט:
 
חזרנו למלון. בינתיים השתפר מזג האויר, ויצאנו לסיבוב רגלי קצר ועוד צילומים, שעליו אספר כבר בנפרד.
שבת שלום לכולם