יום רביעי, 30 באוקטובר 2013

קצרים בארץ

הנה מסתיימים 4 וחצי ימים ביקור בארץ, ואני כבר על הספסל ממתין לעליה למטוס חזרה. בטח אסיים את הכתיבה בטיסה, כך שאפרסם את הרשומה לפני העליה לטיסת ההמשך (אם אספיק). אז זו הזדמנות מצויינת לסכם את הביקור, ונראה לי שהפורמט של קצרים מתאים פה במיוחד (אבדוק בהמשך..).

ובכן, בביקור הקצרצר מדי הזה לא הספקתי לפגוש את כל מי שרציתי, לא לעשות את כל מה ששאפתי, לא לבלות מספיק זמן עם כל מי שהשתוקקתי, לא לאכול מהאוכל הישראלי המשובח שאליו התגעגעתי, וגם לא לנוח. אבל (ויש אבל גדול) – היה יעיל בעבודה שלשמה הגעתי, והיה כיף גדול בכל מה שעשיתי. ועל זה אספר.

עבודה
הסיבה לביקור הזה היתה קשורה לעבודה. לחלק הזה של הביקור הקדשתי יומיים, וטוב שכך עשיתי. כי נדרשו יומיים להשלמת כל האג'נדה, והייתי חייב להיות סבלני, יסודי, קפדן וממוקד. ולמרות הייעפת (ג'ט-לג) הצליח לי, וגם הממצאים של אותן בדיקות חיוביים מאוד. ולסיכום – ביקור מוצלח בהחלט!

משפחה
למרות הזמן הקצר, הצלחתי לבלות זמן עם המשפחה. נפגשתי עם אמי, עם אבי, עם דודתי ובנה האהוב, ועיקר עם אחי ובני משפחתו הקרובה. עם הקטנים ביליתי יחסית לא מעט, בהכנת מטוסים מנייר, בלהשתעשע עם מכוניות חשמליות, בללכת יחד מבי"ס חזרה הביתה או לחנות הספרים השכונתית ולקנות להם משהו, בלקנות יחד מחברות משובצות וקצת גם לצייר איתם בהן (איזה כיף שגם הם נכנסים לעניין), ובכלל – בזמן יחד. אפילו להסניף אותן בעקיפין כשישנתי במיטת הנוער (בקומה השניה).. וכמובן – הרבה זמן יחסית עם אחי, שלקח אותי לאן שהיה צריך, ליווה אותי לכל מקום, ובכלל – השתדל שנבלה הרבה יחד בכיף.


ייעוץ
אני תמיד טוען שהתחום המקצועי שלי ישים לא רק לחברות בינוניות/גדולות, אלא גם לחיים הפרטיים. אז יצא לי 'לעבוד' עם גיסתי על מיזם מקצועי חדש שלה, פרוייקט בתחום הצילום. היה כיף שיכולתי לתרום לה, ואני מקווה שהתוצרים של הדיון שהיה לנו ייושמו, יהיו מוצלחים ומכניסים, ואז גם אוכל לספר עליהם בכיף.

תרבות
יום שישי בערב זומנה לי מנת תרבות ישראלית משובחת, שאליה לא התכוננתי, וממנה מאוד נהניתי. לאח שלי היו שני כרטיסים להופעה של קרן פלס ומתי כספי (כאורח) באמפי של שוני. את מתי כספי אני אוהב מאוד מאוד (מאוד!), ולהנות ממנו זו תמיד התרגשות גדולה. הוא אמנם היה אומן אורח, וביצע עם פלס כ-4 שירים בלבד, אבל כמה מרגש זה היה. במיוחד כששרו יחד את ימי בנימינה, בחצר האחורית של אהוד מנור האהוב.

אמרו על קרן פלס שהיא פיצחה משהו בקוד הישראלי, משהו שגם אני מקודד עליו, למרות הפרשי הגיל. היא הגישה משיריה האהובים בעיבודים שונים ונהדרים, וחלקם הבנתי פתאום רובד הוסף, שהוסיף להנאה. היא פשוט מקסימה, וכיף גדול להנות ממנה. איזו הפתעה נפלאה היתה ההופעה הזו, במקום הציורי הזה. וכמובן ששם צילמתי לא מעט, אז הנה מבחר:


חברים
לא היה לי סיכוי לפגוש חברים ולבלות איתם אחד-אחד. הביקור קצר (כן, באמת קצר מדי), ולאסוף אותן יחד זה לא באמת היה אפשרי הפעם. אפילו טלפונית לא הצלחתי למצוא זמן ולהשיג אותם (גם אם זה לא באמת משנה, כי הרי אפשר לדבר גם מחול בקלות וזמינות נוחה). לפחות הצלחתי לבלות כמה שעות עם חברי האהוב אלון, ולמרות שחלק מהזמן הייתי מטושטש מעייפות, והטעם מהביקור הוא טעם של עוד, כמובן, זה הרבה יותר טוב מכלום, ועל זה ראוי לברך.

בלוגיה
כאמור, הזמן המוגבל וההתראה הקצרה לא איפשרו להיפגש עם כל מי שרציתי, ממגוון סיבות (ותירוצים). אז הפורמט של מפגשים משותפים שוב הוכיח את עצמו, והיה פשוט נפלא לפגוש אתכם, חברים, להוסיף להיכרות העמוקה גם רבדים של טון דיבור, חיוכים, צחוקים, שפת גוף וחיבוקים אמיתיים. עם חלקחם זו היתה פגישה ראשונה, והיה מרגש ונפלא.
מפגש ראשון היה בטיול משותף אותו עזרה לי לארגן עננת, וכיף גדול שכה רבים הגיעו, עם הילדים ובני הזוג. השלד התוכני היה טיול בבריכות הדגים של מעין צבי, והיה שם שלל נאה למדי של ציפורים ובעלי חיים אחרים, פרחים (פעם ראשונה שראיתי חבצלות חוף יפהפיות בטבע), מים, חוף ובכלל (מוזמנים לראות אצל עננת והחברים האחרים שכתבו וצילמו). אבל אודה על האמת – אני הייתי מרוכז הרבה יותר בחיוכים ובחיבוקים. אפילו לצלם בקושי צילמתי את הטבע, אלא רק קצת את החברים. את התמונות של החברים לא אביא לכאן, לפחות לא באופן הניתן לזיהוי, אבל הנה בכ"ז כמה דוגמיות מהסביבה שאותה קלטתי (+ תמונות שצילם אחי יובל):


את הטיול סגרנו בפיקניק משותף בסביבה שהיה טעים (סלטים נהדרים, קפה חם, ואפילו הצלחתי להביא חלה שהכנתי), והדגיש שוב את הכיף הזה של הביחד. היה קשה להיפרד, וגם כמה שעות טובות של יחד נראה שלא הספיקו להשביע את התיאבון ליחד הזה. הנה דוגמית (תודה שוב לעננת):

מכיוון שמפגש בודד לא ענה על הרצונות ועל הביקוש, ארגנו עוד מפגש בפורמט קצת אחר – פגישה סביב שולחן עגול בבית קפה. וגם המפגש הזה ביב נהדר בדיוק מאותם היבטים אנושיים שכבר הזכרתי.

אז תודה לכל מי שכיבד אותי בנוכחותו והגיע. תודה לכל מי שזיכה אותי בשי לקחת עמי - ספרים של ריקי, של מרים, ושי מקסים של אסנת, תודה לבני הזוג שהגיעו והיו מקסימים, ושיתפו פעולה כ"כ יפה ובסבלנות. נראה שגם הם נהנו איתנו. תודה גם למי שלא הצליח להגיע, אבל מסר את ברכתו. מקווה שבפעם הבאה תצליחו גם אתם להגיע.

ובכלל – נראה שהיה למפגשים האלה טעם חזק של עוד, בטח יוליד מפגשים מהנים נוספים, שעליהם אוכל רק לקנא מרחוק, תוך כדי פרגון.

ולסיכום
ארבעה וחצי ימים של ביקור נטו, זה די מטורף לטיסה שאורכת בין 20 ל-30 שעות. בפעם הבאה ברור שזה יהיה יותר. אבל היה נפלא הביקור הזה, אז כנראה שאשתדל להגיע בתדירות גבוהה יותר מפעם בכמה שנים. כבר מתגעגע לכולכם, אנשים יקרים!

יום חמישי, 24 באוקטובר 2013

מאליבו

לפני כמה חודשים העלה אבי רשמים מביקור ב- Adamson House במאליבו. על הבית הנאה וההיסטורי הזהכבר שמעתי, ואני רואה אותו פעמיים ביום בנסיעות לעבודה. אז זה היה הטריגר ליוזמת שבת בבוקר בתחילת מאי (כן, רק עכשיו הגיע הזמן לאסוף את הרשמים). לקחתי את סוניה ואת אשתי וירדנו לחוף. בוקר נעים וחמים.

התחלנו בהליכה קצרה לכיוון המזח – Malibu Pier. בחוף גולשים, מתרחצים ועל המזח דייגים (שלא תופסים כלום, אבל נראה שלא ממש איכפת להם כי הם נהנים). אז ברור שצילמתי:

תמונות המזח וממנו לסביבה

אנשים שנהנים גם מהמים

משם צעדנו את ה-150 מטרים (בערך) לבית אדמסון. קצת על המקום (מהויקיפדיה, מהאתר של המקום ומהשלטים הקטנים שפזורים בסביבה): לפני למעלה ממאה שנה רצועת החוף של מאליבו היתה שוממה. ואז נרכש השטח בידי יזמים שהגיעו לשליחות בסביבה. כמעט כל שטח מאליבו של היום. אבל לקח לא מעט זמן, ודור נוסף, וביתם היחידה פיתחה את המקום יחד עם בעלה (מר אדמסון) שהיה איש עסקים מצליח. הבית עצמו נבנה בהשראה ספרדית/ערבית, עם הרבה אריחי קרמיקה בסגנון מורי. לימים שימש הבית גם למשמר החופים במלחמת העולם, וכיום הוא משמש כמוזיאון, לאחר עבודות שימור ושיקום שנעשו בו. אז הנה התמונות מהמקום היפה:

הבית עצמו מבחוץ (לא נכנסנו)

מראות סביבו, של נוף האוקינוס וכמה מבנים שסביבו

הגינה הנהדרת והפרחים בה

בסה"כ בוקר נהדר. יש איפה לטייל אפילו קרוב לבית devil

סוף שבוע טוב ומוצלח לכולנו, חברים

ולהתראות בשבת בבריכות הדגים של מעין צבי


והודעה חשובה נוספת - כאמור ברשומה הראשונה על הביקור, יש ביקוש למפגש נוסף.

ובכן, יש תיאום: ביום ראשון בערב, ב-20:00, בבית קפה אמילי, מוהליבר 2 יהוד (קישור למפה)
אנא הודיעו לי שאתם מגיעים, כדי שנוכל להודיע למקום כמה חברים נהיה. אז להתראות - בשבת ו/או בראשון

ותודה לליאור (חתולי8) על העזרה בארגון devil