יום שלישי, 30 בנובמבר 2010

הדרך לאסקלנטה - 2010

יצאנו מהביקור הקצר יחסית אך מהמם בפינה של ה- Zion Canyon, כשהכיוון הוא מעט צפונה, ולמעבר ההרים בכיוון לברייס קניון, בו ביקרנו בטיול הקודם לאזור. עברנו דרך העיירה הקטנה והחביבה Cedar, ופנינו ימינה לכיוון ההרים המתגבהים. לפני התמונות – קצת על הדרך: היה מושלג מאוד. מזל שלפנינו נסעו משאיות הפינוי (שגם צולמו) כך שנחסך ממני התענוג המפוקפק של הרכבת השרשרות על הצמיגים, אותן רכשתי במיוחד.
השלג הכבד חסם בפנינו את הכניסה לאתר ההרי יפה, שאותו נצטרך לראות (ום וכאשר) בעונה קרה פחות. ובל חוצמזה, זו היתה חוויה של נסיעה מהממת ביופיה. חלק קטן ממנה הבאתי בקדימון, אבל הנה המנה העיקרית:
 בכניסה לברייס, צילמתי עוד, והזדרזנו להציץ בפארק היפהפה להצצה קצרה, רגע לפני השקיעה (והקפיאה שלנו, כי היה ממש ממש קר). אז להלן כמה תמונות, כולל זוג איילים נחמד שנראה מטייל באדישות ליידנו:
 
נכנסנו לארוחת ערב למלון ומסעדה שבכניסה לפארק. הארוחה היתה חמה ומענגת, ובזה אין לי הרבה מה לשתף. אבל כמה תמונות מהמלון והמסעדה המיוחדת הייתי חייב לצלם, כי היה מקסים. אז קבלו לקינוח (במגבלות התאורה):
 
משם, למרות שקטע הנסיעה אמור היה להיות יפהפה, לא ראינו כלום, כי כבר ירדה החשיכה ורצינו להתקדם לעיירה אסקלנטה, בה תכננו להעביר את הלילה וכך אמנם גם עשינו.

על המשך הדרך, ועוד תמונות – בהמשך.
אבל תמונות נוספות מהקטע הזה בטיול - כרגיל באלבום
חוצמזה, התרגשות גדולה, וצביטה לא קטנה בלב. אנחנו מבלים פה במרחקים, והבן בארץ מתגייס הבוקר. לא פשוט לנו...
חג חנוכה שמח ומואר לכולכם

יתר הרשומות בסדרה:
קדימון – לעורר לכם חשק לקור
טיול – פתיח כללי
סכר הובר – רשמי ביקור
הדרך  והביקור ב-Zion National Park

יום ראשון, 28 בנובמבר 2010

Zion Canyon - 2010

הצצה בתחזית הבהירה שבאיזור ההרים שסביב ה-Zion Canyon National Park יש כ-40% סיכוי לשלג. לא נורא, נראה שאפשר להתארגן לנסיעה בכיוון. מכיוון שעיקר העניין בטיול הזה היה להגיע לשמורות הגדולות שבמזרח יוטה, ומכיוון שהיינו כבר בשמורת ציון היפה הזו, תכננו על דרך שתיתן טעימה קטנה מהפינה המערבית של הקניון היפה הזה ומשם נמשיך הלאה בכיוון המתוכנן.
יצאנו מווגאס לנסיעת בוקר שימשית ונעימה ברמה השטוחה יחסית של נבאדה, לכיוון לכיוון מזרח. כשעתיים של נסיכה נינוחה. לקראת הגבול עם יוטה (או בפינה ההיא של אריזונה/יוטה נבאדה), ההרים שממול מתגבהים, ומתקבל הרושם של כניסה לתוך ההר ממש. פשוט לא רואים את הכביש הנכנס.
אז זהו השער שדרכו עוברים מנבאדה לאיזור ההררי של יוטה. שער מרשים של כ-5 דקות נסיעה בתוך מעבר ההרים המרשים הזה, לצידו של נחל חום וגועש למדי. קבלו כמה תנמונות להמחשה, וקישור לקטע המפה (שבו אפשר גם לרדת בזום עם האיש הקטן ולראות עוד מהנוף):
 
וקטע המפה:
 
מפה, בנסיעה מתמשכת לכיוון הכניסה המערבית לפארק, שנקראת: Kolob Canyons (מפה פה). זה איזור גבוה יותר של הפארק המוכר, ובתוספת השלג הנוף היה מרהיב. חלק מקדמי העליתי כבר בקדימון, אבל קבלו את המנה העיקרית מכאן:
 
על המשך הדרך, ועוד תמונות – בנפרד.
אבל תמונות נוספות מהפינה הזו – כרגיל באלבום
שבוע נהדר לכולכם