יום שני, 31 באוקטובר 2011

קצרים 10-11

מהמרינה היפה שבאוקסנארד
הנה חלף גם אוקטובר, אבל אני הייתי עדיין עסוק בלסגור את הדיווח הארוך מהטיול הגדול שלנו בסוף אוגוסט. אז יש קצת חובות אחרים, שבדיוק בשבילם נועד המדור החודשי הזה. אז קדימה:
משפחה
במזל טוב הבן סיים השבוע את קורס מפקדים בתותחנים. נשמע כמו מקבילה של קורס מכי"ם. ואפילו הצבה נוחה הוא קיבל, והוא מאוד מרוצה. עכשיו רק נותר לארגן לו את הביקור אצלינו כאן, שאנחנו כ"כ מחכים לו.  
חגים
החגים מזמנים אירוחים רבים. אז גם לנו היו כמה הזדמינויות לארח ולהתארח. וכרגיל, זה כבר כמעט מסורת, לכל אירוח שכזה אני מכין חלה מתקתקה ומפוארת בגודל מרשים. זה תמיד עושה את אפקט הוואו הנהדר, אם כי יש סכנה שיקלקל את הארוחה כי יש נטיה לזלול ממנה הרבה יותר ממה שהגיוני, ולהגיע למנה העיקרית עם מעט מדי מקום פנוי. אז לא את כולם צילמתי, אבל כמה בכ"ז (חלק צולמו בסלולארי באיכות בעייתית):
 
לחם
ועוד בענייני אפיה – העבודה הנוכחית מצריכה ממני לדאוג לעצמי לאספקת מזול לצהריים. זה אומר סנדביצ`ים. אז אני מכין לחמים משלי, שמתאימים יופי לתפקיד. לפני כמה שבועות ביקשה ממני אשתי להכין נבטי חיטה. משהו שהיא שמעה שבריא. אז לקחתי חופן זרעונים והנבטתי יפה במשך כמה ימים, עד שהתברכו בשורשון נלמד וגבעולון ירקרק עדין. אבל לא היה ברור מה עושים עם זה, אז כמו הרבה דברים בעבר, זה מצא את עצמו נילוש לתוך בצק. יצא לחם מעניין, עם טעם מעט מתקתק מהנבטים ומרקם עשיר. הנה כמה שלבים מתועדים:
 
תפוז
זכיתי להימנות על המעטים שאליהם נשלחה הדוגמית של הבלוגיה החדשה. בהתחלה לא עבד לי בכלל, אז הודעתי ותוקן. אח"כ כל התפוז נתקע לי, ולא הצלחתי לבדוק בעצם כלום. חבל, אולי הייתי עוזר להוריד במשהו את מפלס התקלות. גם לא ממש ניתן היה לבדוק הרבה מההיבטים של התפקוד, זה היה יותר קשור לאיך זה נראה. חבל שזה עלה באופן כ"כ צולע, ולמרות הנסיונות לפתור את כל התקלות, עדיין יש לא מעט. נקווה שהכל ייפתר מהר. בינתיים נראה שישנה האטה כללית כאן, ומביך להציץ בסטטיסטיקות העלובות. כבר הייתי קרוב להודיע על חופשה זמנית מהסביבה פה, אבל בינתיים מתאפק. אולי בכ"ז ישתפר. מאחל לטל לשקם מהר את הנזקים שנגרמו כאן לאחרונה, ושהעניינים יצליחו להשתפר בהקדם.
ספרים
הבלוגיה המשובשת החזירה אותי להנות מספרים. אז בלעתי שניים וגם באתי לכאן לדווח. אבל ניסיתית לקרוא עוד כמה מאלה שמחכים לי על המדף כבר כמה עשורים. וכאן הצליח לי פחות, כי נטשתי כבר ארבעה. אולי יש באמת עניין של תפוגה, בעיקר בתרגומים. אולי משהו אחר. מקווה להצליח יותר בבחירה הבאה, כי חבל לשרוף זמן על מה שלא מצליח.
פורשה
גם לזוטות יש מקום ברשומה הזו (יש יותר זוטות, אז צריך לצמצם). ובכל, למי שלא מכיר, פורשה זה יצרן מכוניות גרמני המתמחה בייצור מכוניות ספורטיביות שימושיות. חלום מוטורי של רוב חובבי הרכב בעולם. לא מזמן הוציאה החברה דגם חדש, פאפאמרה, שמכוון לקהל היעד שמעדיף רכב משפחתי לא קטן (4 דלתות ומרחב נוח). לפי מה שאני רואה בכבישים, נראה שהדגם זכה בהצלחה לא מבוטלת במכירות. לרכב יש אביזר אירודינמי שנועד לשפר את הביצועים שלו במהירות גבוהה – מעין ספויילר אחורי הנשלף מעל כ- 70 מי"ש (שזה בערך 110 קמ"ש). יצא לי לראות אותו בכבישים, ובמבט חטוף בנסיעה בכביש משהו הציק לי. אני לא מהנדס אוירונאוטי, אבל יש לי קצת ידע בנושא. והיה נראה לי שפורשה בחרו בפתרון לא אלגנטי לבעיה של הצמדת החלק האחורי במהירות גבוהה. פתרון שנראה לא טוב במהירות גבוהה (לא רואים את זה באולם המכירות) ושפוגע משמעותית ביעילות האירודינמית. יש פתרונות אחרים (כנף נניח) שאולי היו קשים יותר ליישום, אבל הרבה יותר אלגנטיים. אולי זה רק אני עם ההפרעה הזו של להיתפס ככה לפרטים, אבל הזדמן לי לראות את זה בחניה ופעם גם בכביש (אולי נתקע), אז צילמתי, ותוכלו לשפוט בעצמכם:
 
ולבסוף, באחת השבתות נסענו לאחת הערים הסמוכות. סיימנו אחה"צ במסעדה איטלקית קטנה שסמוכה למרינה. מרינות תמיד מלהיבות אותי, ואם יש מצלמה אז אני גם מצלם. אז זה מקור התמונה הראשית, והנה עוד כמה בשביל הכיף:
 
זהו להפעם. יש עוד זוטות שונות שלא הצליחו להיכנס לדיווח. לא נורא. מקווה לא להתייאש מהפעילות כאן, ולצאת לחופשה. אז אם לא, יש בקנה כמה רשומות שמקווה שיעניינו.
ברכות לשבוע טוב ונטול תקלות לכולנו.

יום שבת, 29 באוקטובר 2011

טיול יום א` ל- Switzer Falls

באחד המוצש"ים לפני כמה שבועות קיבלתי שיחה מחברי גל. הוא הגורו של טיולי הטבע פה בסביבת LA, ומפרסם קבוע רשומות והמלצות לטיולים במגזין ישראלי המופץ פה בסביבה. "מתחשק לך להצטרף לטיול קצר ונחמד במפל יפהפה מחר מוקדם בבוקר?" מפל יפה זה מאוד מפתה, אבל לקום ביום א` ב-7:00 בבוקר מפתה קצת פחות. ובכ"ז, ארגנתי בגד ים וביגוד המתאים להליכה שמשלבת מים, תרמיל, סנדביץ`, תפוח ומי שתיה וכיוונתי שעון לשעה הלא פשוטה.
נפגשנו אצלו ב-8:00 בבוקר, 4 גברים לא צעירים שמשתדלים להרגיש כאלה. בגלל קשיים טכניים במסלול ויתרנו על הנדנוד הרגיל של הצעות ההצטרפות לנשים, ויצאנו יחד להרים הגבוהים של מחוז LA. בדרך רואים את התוצאות הקשות של שריפת היער הענקית שכילתה שטחי יער רחבי ידיים שרק עכשיו מראים סימני התאוששות ראשונים. כך נראית הסביבה העליונה של המסלול:
 
תחילת המסלול בירידה נינוחה בתוך הואדי המיוער בצפיפות יחסית, בין שולחנות פקניק שהולכים ומתמלאים בראשוני הנופשים. אבל אנחנו ממשיכים מטה בין העצים שניצלו מהאש בחסות הואדי העמוק. בנקודה מסויימת מסלול ההליכה פונה ימינה, ועולה במעקף של המפל שאותו נראה אח"כ. עוברים בשביל הצר על סף המצוק ויורדים למטה לעומק, היכן שהנחל זורם והעצים צפופים. בנקודה התחתונה בוחרים בשביל שמאלה, חזרה במעלה הנחל לכיוון המפלים. בעומק למטה נתקלים בגרוטאת ברזל שלוקח כמה שניות לזהות כשלד של רכב ישן. לא ברור איך הגיע לשם, אבל צורתו ומיקומו מרמזים על משהו סוער:
 
עוד כמה מטרים ומגיעים למקבץ יפהפה של מפלים יפים. עושים שם הפסקה קצרה ומצלמים (ומצטלמים):
 
רוב האנשים עוצרים שם מתוך הבנה שהגיעו למפלים האמורים. וכך אמנם עושים עוד מטיילים שבהם פגשנו. אבל למי שמעז ועולה על הדופן הסלעית התלולה יכול להמשיך בנתיב הנחל. צילמתי מלמעלה את המפלים שנראים יפה גם מלמעלה ואת הנתיב הסלעי בו הנחל זורם בחלק העליון:
 
אני התעכבתי קצת, ומרחוק ראיתי את גל מנסה משום מה להיכנס ולעמוד בנתיב הנחל, ורגע אח"כ הוא מחליק על ישבנו על הסלע החלקלק. כשהתקרבתי הוא כבר יצא והחל לפשוט את בגדיו הרטובים כשהוא מקפץ במין ריקוד אינדיאני משונה, מתגרד וטוען שיש עליו עלוקות. אני מפקפק, אבל נראה שהוא בכ"ז מגרד מעצמו מין תולעים שחורות קטנות, שהספיקו להסתבך על גופו ובבגדיו הרטובים. משונה.. אז הצצתי על הסלע, ובאמת מקרוב נראו על הסלע מין יצורים זעירים שדומים לשערות קטנות הצמודות לסלע המשופע עליו זורמים המים בתלילות. לא נכנסתי, אבל הצלחתי לצלם:
קצת מוזר היה איך החברה הטורדנים האלה הגיעו דווקא לשם, כי חוץ מאותה נקודה הם לא נראו על אף סלע אחר, לא במעלה הזרם ולא אח"כ במורד.  עוד כמה מטרים ומגיעים למפל גבוה למדי בו עדיין יש זרימה נאה, ובבסיסו בריכה. אז פשטנו את הבגדים וכנסנו למים, לטבילת רגליים שהמשיכה בכניסה למפל עצמו למקלחת שוצפת וקרה. קררר... אמנם צילמנו את עצמינו, אבל לטובת הרייטינג אחסוך מכם את המראות הקשים. וטוב שלא הגיעו אנשים נוספים. אבל ברור שגם את המקום צילמתי אז בבקשה:
 
הסתבר שלא היינו שם לבד בבריכה. הבריכה אמנם היתה נקייה מאותן עלוקות תמוהות, אבל ראשנים נראו בה בשפע, וגם חברה יותר בוגרים. כמו אלה:
 
בדרך חזרה ראינו לטאה נחמדה, עץ מרקיב באופן מעניין, כמה בלוטים שאספתי הביתה ואת רני מבצע את תרגיל הקורה הידוע בתנאי שדה:
 
העליה חזרה לאוטו הזכירה לי שגם הליכה יכולה להיות קשה פיזית, במסלול תלול (מרגיש תלול מהירידה, משום מה). אז כדי לתרץ את השניות הנדרשות לתפוס אוויר, עצרתי בשמש הקופחת לצלם את הנוף ההררי המרשים:
 
סה"כ טיול נהדר בחברותא מהנה. אז למרות שכבר אמרתי לא פעם, שוב תודה לגל על היוזמה והארגון. ובכלל..
ושבת שלום לכולם