יום שבת, 20 באוקטובר 2018

על הכתיבה

כפי שכתבתי לא מזמן כבר די מזמן, אני לא מאוד עקבי בכל הנוגע לתחביבים שלי. כתיבה היה תחביב די חדש עבורי, שהתחיל להתפתח לפני כ-15 שנה, ושלט בכל זמני הפנוי עד לפני כשלוש שנים.
בעבר הרחוק יותר, די לא אהבתי את סגנון הכתיבה שלי. תמיד חשתי מסורבל למדי בכתיבה, מתנסח באופן יותר מדי גבוה, מתוך כוונה לדייק בדקדוק. ולא הייתי טוב בדקדוק... תמיד קינאתי במי שיכול לכתוב בשפה שבה כולם מדברים, להעביר את הניואנסים הקלילים באופן משעשע וזורם. לי היתה תחושה של כבדות.
לפני למעלה מ-15 שנה, התחלתי להשתתף בפורום ספרים. בהתחלה ב-IOL , אח"כ בוואלה ובהמשך בתפוז. הייתי כותב כמה מילות תגובה, בזהירות מתבקשת. הרי מה לי, ההדיוט הספרותי (אפילו בגרות בספרות אין לי), ולענקי הספרות שפעלו שם. אבל מתישהו העזתי וכתבתי סקירה קצרה, ועם העידוד התחלתי לכתוב יותר.
כשעברתי לארה"ב לפני כעשור, חשבתי לתעד את החוויות של המעבר לארץ אחרת. והיו הרבה חוויות מיוחדות. אבל נתקעה לי הכתיבה. אז הבאתי לכאן את כל המלצות הספרים הישנות, וגם התחלתי להוסיף חדשות. ככה נשאבתי להנאה הזו של כתיבה, כשבמקביל לרשימת הפוסטים המתארכת, תחזקתי באדיקות את הרשימה של הדברים עליהם אני מתכנן לכתוב, כשאני שואב עידוד מהתגובות המפרגנות אותם קיבלתי מהחברים לבלוגיה בתפוז.
קצב הכתיבה היה אינטנסיבי, כ-3 רשומות בשבוע בממוצע, כשאני ממש מתאפק לא לפרסם יותר. התמכרות של ממש, כל הדרך ל-1221 רשומות עד היום. המון! בהדרגה הלך הבלוג ותפס כיוון חזק יותר של חוויות טיולים וצילומים – סוגה שכמעט השתלטה על הבלוג כולו. ועם התפתחות הסוגה הזו, משקלם של הצילומים הלך גם הוא וגדל, והפכתי מכותב שמצלם, לצלם שמלווה את התמונות בטקסטים. מין שינוי תמהיל כזה, שכל מי שקרא פה היה עד לו.
לפני כשנתיים וחצי, שוב החלו בעיות קשות בתפוז, האתר שאירח את כל חבורת הבלוגרים. מכיוון שממילא חשבתי לצמצם קצת את ההתמכרות לתחביב התובעני, התמקדתי יותר בגיבוי החומר הישן. הגיבוי הפך לאינטנסיבי יותר, כשהעברתי את כל תכולת הבלוג לגוגל (בלוגר), כי התפוז הראה אז סימני גסיסה משמעותיים (לא היה שמיש כלל למשך כמה חודשים). אז במקום לכתוב חומרים חדשים, פשוט גיביתי והעתקתי. גם זנחתי את רשימת הפוסטים הממתינים, ולא הוספתי רעיונות חדשים לרשימה.
ובגוגל – מין דיור מוגן לבלוגים: תקין, סטרילי כמעט, אבל די מת. כמות התגובות זניחה לעומת העבר הזוהר. ומכיוון שאבד המומנטום היצירתי, ומכיוון שלא רק אני עזבתי את התפוז, אלא כל מסיבת היצירה ההיא התפזרה, אבד לי הכיף הזה. יש שעברו לכתוב בפייסבוק, אבל זה פחות ידידותי - קשה לאתר רשומות ישנות וקשה לכתוב טקסטים משמעותיים וארוכים, לא כל שכן לשבץ בהם תמונות.
לאחרונה חשבתי לחזור לזה קצת, אבל איכשהו התחושה אחרת. פתאום הטקסט לא נשפך ממני כבעבר. גם רשימת ההמתנה התיישנה, והרצף שלה נקטע. אז איך בדיוק חוזרים? האם מהנקודה שבה עזבתי, או מהעכשיו? ואיך מאמנים מחדש את שרירי היצירה המוחיים האלה בלי להתבזות יותר מדי באיכות כתיבה ירודה? אולי דווקא טוב שהקהל העכשווי מצומצם יותר, ונשארתם פה איתי רק החברים היותר סלחניים, שתפרגנו גם אם הכתיבה לא בדיוק מה שהייתה.
סיום משוכתב בשלישית ברביעית:
הרשומה נכתבה במקור לפני כ-3 חודשים עוד באוקטובר 2017. בעקבות משבר הבלוגיה הגדול שתיארתי, התחלפו הבעלים בתפוז. הבעלים החדשים מנסים לתקן את מה שנהרס, ופונים לבלוגרים ותיקים בבקשת עצות ומשוב. אז למרות שפעילותי בתפוז ובבלוג בכלל די נפסקה, תרמתי את חלקי בכמה עצות, בתקווה לסייע. כי אם יצליחו להחזיר את הסוסים לאורווה, ואת הכותבים למסיבת הכתיבה שהתפרקה, אז יהיה נהדר לכולנו. בשיחה הבטחתי שאם יתוקנו הליקויים, אתרום את חלקי בכתיבה.
אז כתבתי את הרשומה הזו והמתנתי לאות – שהכל תקין והתגיות פתוחות (כי לא לעניין להמתין לאישור כל פעם מחדש). קיוויתי שהסוף האופטימי של הרשומה יהיה כזה שיעודד אותי לשוב לכתוב בתפוז, וגם אעודד אתכם לשוב ולכתוב שם. לקח כאמור המון זמן, ובאמצע התייאשתי ושיניתי את הסיומת הזו, אבל לא פרסמתי. לפני כמה ימים חודשים קיבלתי דואל עדכון מאורן ורדי, הבעלים החדש של התפוז, שעיקריו מצביעים על פתרון התקלות באופק, על שיפור במנגנון אישור התגיות, ולאחריו פתיחה של התגיות (פתיחה מלאה או חלקית). בדקתי, ולצערי הפתרון לא נראה עובד, וגם ההבטחה לפתיחת התגיות באופן מלא לא קויימה.
אז אולי יש תקווה לחזרה גם לעונג הישן הזה של הכתיבה (כי לקריאה אני חוזר בהדרגה), כפי שכתבתי פעם, ואולי אצליח להוריד את החלודה מהכתיבה כך שארגיש נוח מספיק עם הטקסט. ואם לא אהיה לבד בחזרה לכיף הזה, אז בכלל יהיה נהדר. ואם זה יוכל להיות גם בתפוז, אז בכלל נהדר.למרבה הצער זה כנראה לא יהיה בתפוז... אבל אם בכ"ז יהיה איזה עדכון, מבטיח לשתף.

איחולי יצירה מהנה ומוצלחת לכולנו, להתראות ולהקראות 😀

אין תגובות:

פרסום תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)