יום ראשון, 29 ביוני 2014

יער העצים העתיקים

נעשה הפסקה קצרה ממבול הדיווחים מהביקור בארץ, ואחזור להמשך הסדרה המתפתחת מהביקור הקצר והנפלא של אדם, והטיול שלנו בהרים המזרחיים של קליפורניה. זהירות - למרות הרצון לצמצם, יש ברשומה המון תמונות. מקווה שתהנו כמוני.

ובכן, נקודת היעד שלנו, אליה כיוונו ביום הראשון, היתה שמורת האורנים העתיקים Bristlecone Pines – האורנים עם האיצטרובל הזיפי. השמורה נמצאת על הרכס שנקרא White Mountains, בגלל השלג הנערם עליהם בחורף. הרכס ממוקם ממזרח לכביש 395, ולשמורה נדרש לנסוע כשעה נוספת מהיציאה מהכביש. המפה כאן. השמורה הינה חלק מיערות מחוז INYO, ו למי שרוצה – יש בקישור פרטים נוספים.

עצרנו במרכז המבקרים להצטיידות במפה מקומית, ובעצה לגבי מסלול ההליכה המומלץ, בהתחשב בשעה הלא מוקדמת ובכח שלנו. ויצאנו למסלול המעגלי שנקרא Discovery Trail. זה לא מסלול ארוך במיוחד, ונראה היה כמתאים.

יצאנו, מתוך מטרה לעצור לפיקניק קצר ולהנות מהסנדביצ'ים שהכנתי לנו. אבל ברור שלא הלכנו היישר לספסל הקרוב, אלא הזדחלנו תוך כדי צילומים. הנה חלק מהשלל הראשוני (ואח"כ הסבר קצר על העצים המיוחדים):


העצים הללו מצליחים להגיע לגיל המופלג של יותר מ- 5000 שנה. הם מצליחים בכך ע"י אסטרטגיה מאוד פשוטה – הם חיים מאוד לאט. ממש ממש לאט. המשמעות של זה היא שהטבעות שלהם מאוד צפופות והגזע צפוף ממש, מה שהופך אותם לעמידים למדי כנגד שריפות. כך ששריפות שמתרחשות במקומות כאלה פוגעות בהם אבל לא באופן קטלני. אז אם נשארת להם מעט קליפה שלא נפגעה, היא ממשיכה לחיות והעץ למעשה ממשיך להתפתח. אבל הוא נראה מוזר ומפותך כמו בתמונות. ציורי ומרהיב ממש. אגב, זו גם הסיבה שאין כמעט מחטים על הקרקע סביבם – הם כמעט לא משירים את המחטים. ולקריאה נוספת – בויקיפדיה.

המשכנו במסלול ההליכה המעפיל לרום של 3156 מ'. לא הייתי מודע אז לגובה הרב, אז די התבאסתי מהכושר הירוד. לא הבנתי שהאויר שם פשוט דליל, וזה מקורה של החולשה שחשתי. אבל זה לא הפריע לצילומים של העצים המדהימים:


גם את הבחורון הזה צילמנו שם, גם את החברה הזו שהתעופפה שם סביבנו, וגם את סלעי המשקע האדומים היפים:

טוב, חיבתי לעצים מוכרת, אז ברור לכם שצילמתי המון תמונות. כפי שאתם רואים, העצים באמת מיוחדים, לכן ממש קשה לי לדלל את שלל (החלק הקשה ביותר בהכנת הרשומה הזו). אז הנה רק עוד כמה:

והנה דוגמה לשארית קליפה שממשיכה לחיות סביב הגזע השרוף

ומכיוון שהיה איתי שם צלם מוכשר, גם אני זכיתי לכמה תמונות:

התחלנו לשוב, כשיש לי תוכנית מאוד ברורה לקראת שקיעה. אבל זו היתה הפתעה לאדם, אז אשאיר אותה כזו גם כאן, לרשומה הבאה.

סוף שבוע מהנה לכולנו