כאמור, הטרק הסתיים למרגלות ההרים, ומשם נאספנו במיניבוסים לעיירה טרוויזו, שם היה מתוכנן הערב האחרון לכולם. ואנחנו נשארנו עוד יום לתור את העיר.
בערב יצאנו יחד כולנו לארוחה משותפת
במסעדה מקומית. היה טעים. משם שוטטנו בעיר הלא גדולה לכיוון המסעדה המפורסמת בה המציאו
לפני אי אלו שנים את עוגת הטיראמיסו המפורסמת. ברור שהזמנו.
וכמובן שצילמתי מגוון צילומים
עירוניים:
משם המשכנו לצד השני של העיר העתיקה.
לא רחוק ברגל. שם הצטופפנו עם המוני איטלקים (ואחרים) בפסטיבל מוזיקה מקומי. לא
הבנו הרבה מהשירים ולא זיהינו אפילו אחד, אבל נהנינו מהאווירה ומדוכני האוכל (כמה
שכבר היה מקום להוסיף משהו).
חזרנו למלון הנוח, ובדרך הוספתי כמה צילומי
לילה של העיר היפה.
נהנינו מהמלון הנוח, וגם מהמחשבה שלא
צריך היה לקום מוקדם מדי לטיסה. אז נפרדנו מרוב החברים, מלבד אלו שנשארו איתנו לעוד
יום. בבוקר קמנו לשיטוט עירוני נינוח בעיר הרדומה. יום א' הוא יום המנוחה שלהם,
וזה ניכר היטב בתנועה הדלילה. להלן לקט
צילומים מדגמי לאורך היום.
בערב שוב ביקרנו בפסטיבל, בעיקר כדי
לדגום את דוכני האוכל.
משם עשינו את הדרך ברחובות וסמטאות
העיר חזרה למלון, כשבדרך אני מצלם עוד צילומי לילה מהבניינים היפים ומתעלות המזרימות
מים ברחבי העיר.
ולסיכום – חוויה נהדרת של טיול מסוג
שטרם חוויתי, שמשלב מאמץ מסויים של הליכה, נופים נהדרים והרבה כיף. ברור היה לי אז
שיהיו עוד טיולים כאלה, ואכן היו תוכניות לטיול נוסף שבוטלו השנה (כי המתקפה
באיראן התרחשה כמה שעות לפני הטיסה). אבל כבר מתוכנן הקיץ טיול הררי נוסף, כך שיהיה
לי מה לספר בהמשך.
תודה שליוויתם אותי כאן ברצף הרשומות האלה, שמהוות
פתיח לחידוש הבלוג. מבטיח להמשיך..
תמונות מהממות במיוחד השתיים הראשונות. תודה עופר וסוף שבוע נעים 💕
השבמחק