הגנים הבוטאניים של לוס אנג'לס – חיים

כשאני מדמיין גנים בוטאניים, אני חושב בעיקר על עצים ופרחים. מסתבר שכשגל חושב על גנים בוטאניים, הוא חושב על מי שאוהב עצים ופרחים. כלומר, על בעלי החיים שמגיעים לשם. ואם אהיה ספציפי – על יונקי הדבש. הוא פיתח מיומנות וכשרון ראויים לציון בלצלם אותם במעופם מפרח לפרח. והתמונות שלו – תאווה לעיניים (כמו שראיתם כמובן לא פעם).

ואילו לי כנראה שאין את הכשרון הזה, אין את הסבלנות לארוב להם ליד הפרחים מתוך ההבנה שיגיעו אליהם, אין את חדות ומהירות התגובה לצלם כשהם כבר מגיעים. אבל השתדלתי, ובהדרכתו של גל הצלחתי לתפוס כמה צילומים של החברה המפרפרים היפים הללו. לא תמונות מושלמות כלל ועיקר, אבל בכ"ז איזה שיפור נרשם גם אצלי. הנה לקט קטן ממה שבכ"ז איכשהו הצליח לי:

ניזונים ממרווה מכסיקנית קטיפתית

ומעוד מרווה, או משהו דומה 

חוץ מהם (ומהטווסים שעליהם כבר סיפרתי), הצלחתי להבחין בעוד כמה בעלי חיים שם, בגנים היפים האלה. וזה לא באמת היה כ"כ קשה, כי רובם גדולים ומרשימים, או שפשוט היו שם, בדיוק היכן שצילמתי. אז הנה הם, האחרים:

אווזה קנדית והאפרוח שלה, בשיעור הדגמה של ניקוי עצמי

דגים, שהיה קשה לצלם בגלל ההשתקפויות, אבל בכ"ז הצליח, בקושי

צבים יפים שממלאים את הבריכות השונות

וכמובן, בלא מעט מהפרחים נראו דבורים, כי זה מה שהם עושים

אני מניח ששמתם לב, שעד עכשיו עוד לא הבאתי הרבה צילומי פרחים. אז היו גם כאלה לא מעט. ועליהם כבר ברשומות הבאות (כי לא עדאי להעמיס).

המשך שבוע טוב, חברים!