יום ראשון, 27 במרץ 2016

5S



לפני כמה ימים דיברתי עם חברה שהתקשתה לארגן דברים בביתה. "יש יותר מדי דברים לעבור עליהם, והם רק מתווספים ומצטברים" כך אמרה. "לדוגמה, אני צריכה למיין את ארון הבגדים, ויש לי שם המון, וקשה לי להחליט מה להשאיר, מה לתת, איפה לשים, וכד', וזו רק דוגמה קטנה", הוסיפה.
יש דרך מאוד מוצלחת לטיפול בסוגיות כאלה, והיא ישימה למפעלים שלמים, לחטיבות משרדיות, לקבצים במחשב האישי, וכן - וגם לבית, לארון הבגדים הביתי של החברה. לשיטה קוראים כאמור 5S, והיא אחת מהשיטות היסודיות והבסיסיות לשיפור, שאותה מיישמים בשלבים הראשונים של תהליכי ייעוץ. ממש התבקש שאפנה אותה לרשומה בדיוק בנושא הזה, שבטח יש לי בבלוג, אבל התפלאתי לגלות שלמרות שהתגית קיימת בלא מעט רשומות אצלי, לא התייחסתי לנושא אף פעם ביסודיות. אז לטובת אותה חברה, ולטובת כל מי שמעוניין, להלן עיקרי השיטה וקצת טיפים ליישום יעיל שלה.
ובכן, מה זה ה- 5S הזה?  זו שיטה לשיפור הסדר, הארגון והיעילות של סביבת העבודה (וגם ארון הבגדים, ועוד כמה עניינים). המטרה היא להפוך את סביבת העבודה וסביבת החיים לנוחים, יעילים וידידותיים לכל מי שמתפקד בהם. השיטה מורכבת מ-5 מרכיבים, שיש להם סדר פנימי בתחילה, אבל כולם מיושמים יחד בהמשך:

Sort (סנן ומיין):
עוברים על כל מה שנמצא בסביבת העבודה (או בארון), ומחליטים מה נחוץ ומה לא נחוץ. אם לא נחוץ בכלל – זורקים או תורמים, ומסלקים מהסביבה. אם נחוץ – כמובן שמשאירים (וממשיכים איתו לשלבי ההמשך). אבל יש עוד תשובה אפשרית לשאלת הנחיצות – מה אם לא יודעים? ובכן, יש תשובה גם לזה: משאירים בינתיים אבל מבודדים מהשאר ומאחסנים במקום מוגדר (קוראים לו אזור אדום). הרעיון של זה הוא שלרוב קשה להחליט באמת מה לא נחוץ. נניח (אם חוזרים לדוגמת הארון), חולצה שאהבנו אבל לא עולה עלינו, ואנחנו בעיצומה של דיאטה. אז הגיוני לא לזרוק, אבל גם לשמור כשימושית זה לא הגיוני, לפחות עד שינשרו הק"ג העודפים.
מה ששמנו באותו איזור אדום (או אם זה גדול, לסמן באדום ולא להשתמש בו בכלל), עדיין בידנו, ואנחנו יכולים להתחרט לגביו. אבל הוא כבר לא חלק מהיומיום שלנו, הוא מבודד ומוצא החוצה מהבלגן הכללי, שהופך כך למסודר יותר.
הדרך לעשות את זה היא לרוב להוציא החוצה את הכל (מרצפת הייצור, מהמשרד או מהארון, ולמיין בחוץ. ככה רואים את כל החבילה. את האזור האדום משאירים במקום מוגדר מבחוץ, ומה שחוזר - חוזר במסודר.
תמונות להמחשה (מפעילות שלי במפעלים)




Set in Order (סדר):
מה שהחלטנו להשאיר כחיוני, יש לסדר באופן הגיוני כך שיהיה נוח למצוא, נוח לקחת לשימוש ונוח להחזיר למקום. כמה עקרונות מנחים לעניין (מן הסתם אינטואיטיביים למדי):
תדירות השימוש - יש להתחשב בכל המשתמשים כך שהמקום שעליו מחליטים נוח לכולם. בדוגמת הארון – בגדי העונה זמינים ונגישים, ובגדי העונה הלא שימושיים בבוידעם או במדפים העליונים הפחות נוחים. ככה גם עם כלים וקבצים – מה שבשימוש תדיר זמין יותר, מה שפחות באיחסון מקומי ומה שעוד פחות במחסן מרוחק שנגיש פחות.
ניהול ויזואלי – חשוב שיהיה קל לאתר את מה שאותי צריכים במבט מהיר, וגם לראות בקלות מה חסר. מקובל לעשות שימוש בקודים של צבע שמאפשרים זיהוי מהיר, בסימונים ברורים, בארגון דברים בקבוצות פונקציונאליות וכד'.
עוד תמונות להמחשה





Shine and Clean (סבן ונקה):
סביבת העבודה שלנו וגם הדברים שבתוכה צריכים להיות נקיים. קל לזהות מה לא תקין כשנקי, קל, נוח ונעים להשתמש, ובמקרים מתאימים – גם בטיחותי ובריא יותר. אז כלי העבודה מנוקים היטב לפני שמוכנסים חזרה לסביבת העבודה, המקום מנוקה, מה שנחוץ נצבע מחדש. מין סדר פסח כזה. והחברה – היא צריכה לכבס מה שנדרש כשמוחזר לארון, לשאוב אבק מהארון ולנקות היטב מה שצריך.
ועוד כמה תמונות להמחשה





Standardize (סטנדרטים):
על מנת לא להפוך את העניין לפרוייקט חד פעמי, מוצלח ככל שיהיה, אלא להכניס את העניין למצב של שיפור מתמיד שמעבר לשימור, יש לקבוע כללים מוסכמים: מי אחראי על מה, כל כמה זמן עוברים על האזור האדום, כמה זמן ומתי מקדישים לנקיון וסדר, ושיפור מתמיד של הרמה. נניח, בדוגמץת הארון – 10 דקות ביום לפני החדשות מסדרים את הבגדים התלויים, מחליטים מה מכבסים, ומה מקפלים חזרה, מחליטים מתי מסדרים ארון לקיץ/חורף, למי תורמים מה וכד'. חשוב שכל המעורבים יהיו שותפים להחלטות האלה מתוך הסכמה. רצוי גם לתלות באופן בולט את עיקרי הסטנדרטים, כך שלא ישכחו ההסכמות.
הנה, ככה

Sustain (סגל כהרגל):
כמו שכדי לרזות לא מספיק להחליט על דיאטה, להיפגש עם דיאטן, ולעשות מנוי יקר למכון כושר, ככה נדרש גם לעשות מאמץ מתמשך כדי שהשיטה תעבוד בהקשר הזה של סדר ארגון ונקיון. כי את מה שקבענו כסטנדרטים צריך ליישם, צריך להתאים לנסיבות משתנות, צריך לתחזק וצריך לדעת לשמוח על השיפורים שמושגים.
אז חשוב לעמוד בסיכומים שקבענו בעניין, חשוב לעודד את עצמנו על מה שמושג, וכן, גם לחגוג את ההישגים. בחברות ומפעלים מעניקים פרסים וחוגגים שיפורים, בבית אפשר לקבוע שיוצאים יחד למסעדה/סרט/בילוי כלשהו רק כשמסיימים את המטלות הקשורות בשימור ויישום מה שהוחלט. זה עוזר להתמיד במאמץ, עד שכל העניין הופך להרגל, לטבע שני. וכמו שבדיאטה חשוב להישקל, חשוב לעצור ולבחון את הרמה (יש שיטות סדורות שישימות למפעלים ופחות לבית), ואם ההישגים מתדרדרים, יש להתניע את המאמץ מחדש ולתקן בשיטה שקבענו לעצמנו את מה שנדרש.
וכן, כמובן, חשוב לחגוג את ההישג, לקבוע לעצמנו תמריץ רגשי על כל הישג. נניח בילוי משפחתי אחרי כל יום נקיון, או במפעל - טקס מתן שבחים (ומתנות קטנות של הערכה).
ועוד דוגמאות מצולמות

לכל סביבת עבודה וסביבת חיים יש דרישות שונות וסדרים נוחים אחרים. אבל יישום עקרונות השיטה באמת שהופך את החיים לנוחים יותר וקלים יותר. לעובדים זה קל יותר, ואני בטוח שגם לחברה שתצליח להכניס סדר בארון יהיה קל ונוח יותר אחרי, ובהמשך גם.
אז בהצלחה לכולם, ושיהיה כיף!

תגובה 1:

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)