יום ראשון, 15 במרץ 2015

קצרים 2-15


מעל 5 שנים של סיכומי "קצרים" כאלה, לא נוח להפסיק. ובכלל, משונה להפסיק הרגל של כתיבת 3 רשומות בממוצע שבועי. אז גם אם באיחור, וגם אם התחושה משונה – הנה בכ"ז:
תפוז
לפני כחודשיים, כשהודעתי על יציאה לחופשה, קיוותי שהפעם הצוות הטכני השלומיאלי של התפוז יצליחו להתגבל על התקלות מהחלפת השרתים. הרי זו פעולה שגרתית של כל ארגון, בערך כל שנתיים. גם גוגל מחדשים כל הזמן, גם פייסבוק וגם אתרים אחרים. כמה מורכב זה כבר יכול להיות? קיוויתי לחשוב שוב על העניין ולשוב במתכונת שונה מעט, למערכת חיה ומתפקדת.
רק שהמציאות התפוזית שוב חזרה על עצמה בפיאסקו טכני איום ונורא, כשחדשיים המערכת לא תקינה, עם שלל תקלות חוזרות ונשנות, ועם יאוש של כל המעורבים – צוות הבלוגיה (בעיקר עדי ומיטל שכבר לא שם יותר), אנחנו הגולשים ואולי גם המפרסמים שלא עוורים למול התפקוד הכושל הזה.
אז פתחתי במבצע איתור חלופה. בדקתי בעיקר את WP  ואת Blogger של גוגל. החלטתי על גוגל כי יש שם קהילות, פורומים, ומערכת שיתופים נרחבת הרבה יותר מרק בלוג. מין שילוב של פייסבוק עם פלטפורמת בלוגים. מתאים לי גם לבלוג מקצועי.
אז התחלתי להעביר לשם חומרים. רשומה רשומה, כל הדרך ל-1143 רשומות (כמה סוננו). זה המון! בנוסף, חלק מהרשומות שהתבססו על תמונות מאלבומי הפייסבוק הושחתו לגמרי, כי הקישור לתמונות נשבר. אז נאלצתי לשחזר ידנית מהגיבוי שהיה לי. 19 ימים של העתקה ושחזור מתישים. אבל היה כדאי.
גם המלצתי לכולכם לגבות. אבל דעו שהעברה לפלטפורמה אחרת אינה גיבוי, כי הקישור לתמונות באלבומי התפוז נשאר, ואם (או כאשר) המערכת פה תיסגר, התמונות לא יוצגו. אז לטעמי, גיבוי הכי מוצלח עד עכשיו זה לקבצי וורד. וחבל שלא העתקתי גם את התגובות שלכם, שחשובות לי לא פחות מהטקסט. אולי אמשיך עם זה.
שלא יובן לא נכון – אני מאוד אשמח שהתפוז יתאושש ויחזור לשגשג, כשכולנו פעילים ונהנים ממנו. והלוואי והתחזית שלי לא תתממש.
אורי אורבך
ב-16 בפברואר נפטר השר, חבר הכנסת ואיש התקשורת הותיק אורי אורבך. הוא לא השתייך לזרם שהיה קרוב אלי מדינית וחברתית, ובכ"ז היתה לי הערכה אליו – איש ישר, שנון ובעל ראיה אנושית ורחבת אופקים. איכשהו, יצא שמכל חברי הכנסת היה לי קשר אליו וקיבלתי ממנו סיוע. מכל חברי הכנסת שאליהם פניתי בעניין מסויים (עליו סיפרתי כאן, בקצרים שלפני 3 שנים), הוא הרים את הכפפה ופעל בעניין. עצוב שנפטר בגיל צעיר הרבה יותר מדי. יהי זכרו ברוך!
תבנית אפיה
כבר ראיתם שאני אוהב לאפות חלות ולחמים גדולים. יש משהו שמשדר שפע בלחם ענק שכזה. יופי של תרומה להביא כשמוזמנים לארוחה. וגם בבית, זה נחמד לאפות כיכר ענקית של לחם. אז קניתי תבנית גדולה, 65 ס"מ באלכסון. כיף לצלא בכיכר ארוכה וגדולה מכ-2.5 ק"ג בצק. אבל להמחשה אין לי לחם ענק בתמונה, אלא רק רולדה של נוטלה וריבת תפוזים. וגלקסי S4 להמחשה:

תיבת ההילוכים רציפה
בשנות ה-90 של המאה הקודמת הוציאה פיאט דגם של אונו בעל תיבת הילוכים רציפה. זה אומר שאין הילוכים, כמו בתיבה ידנית או אוטומטית רגילה, ואין החלקה כמו בתיבה אוטומטית קונבנציונלית (זה שהמנוע מסתובב, אבל לא כל הכוח עובר לגלגלים). כמהנדס זה הלהיב אותי במיוחד – מין פתרון שמאפשר הפקת ביצועים מיטביים מהמנוע כשרוצים, ואפשרות משמעותית לחיסכון בדלק. אבל אז לא היה לי אפשרות לרכוש כזו אונו.
והנה, פה רכשנו לאשתי ניסאן עם תיבת הילוכים כזו. משופרת יותר, אבל בדיוק כזו. המרכיב הזה היה חלק מהאטרקציה של האוטו הזה מבחינתי. באמת חוויה אחרת, ומאוד מעניינת, כשהאוטו מפגין ביצועים נאים כשמגדירים לו להיות כזה, וחסכוני למדי בכל יתר השימושים (14 ק"מ לליטר ממוצע, למנוע של 1.8). הנה הזדמנות לספר גם על העניין הקטן החביב הזה :-)
צילום (מוזמנים ללחוץ על התמונות להגדלה)
יצא לי לצאת ולצלם בכמה הזדמנויות. אולי אספר עליהם באופן מסודר ברשומות ספציפיות (אם אגייס כוחות וחשק). אז הנה תזכורת לעצמי וטיזר לכם הקוראים:
ביקור קצר עם קן בגני העולם – Gardens Of The World
לבדוק את המתאם החדש לעדשה לצילומי מאקרו
 



















ביקור קצר ונחמד עם אשתי בלגונה של מאליבו





יציאת כמעט ספונטנית לנקיק מאליבו הקרוב לבית





  
מפגש צלמים נסיוני לצילומי אולפן, עם קרלה, דוגמנית מתנדבת (אנחנו זכינו לצלם, והיא זכתה לתמונות), וגם דני בת ה-14 של ג'ולייט מהקבוצה, שהתנדבה להתנסות





 ובאותה הזדמנות גם אני דגמנתי לצילום שמופיע פה בפרופיל שלי. היה לא פשוט..
מסתבר שיש לי הבעות פנים די מוגזמות, ומחוות קטנות יוצאות בולטות מדי. זה מה שיצא בסוף הכי טוב..


סה"כ חודש מוצלח למדי.
יום בחירות מוצלח לכולכם, ולהתראות בהמשך!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)