כל 15 דקות, נהרג אדם בארה"ב בתאונות דרכים. לא יודע כמה הסטטיסטיקה מדוייקת, אבל זה שמו של קמפיין מניעה והגברת תודעה, שמיושם פה בקרב הנוער, במסגרת חינוך לזהירות בדרכים.
ובכן, פה לוקחים את העניין ברצינות מכובדת, ויוצרים פעילות מטלטלת ובלתי נשכחת בנושא, שנחרטת היטב בזכרונם של הצעירים. ולפי התגובות ששמעתי אחרי העניין בבית, נראה שזה עושה רושם רציני על כל מי שזכה לקחת חלק בעניין – הן כפעיל והן כצופה.
זה התחיל ביום רביעי האחרון בבוקר – בביה"ס הכריזו ברמקולים כל 15 דקות על שמו של תלמיד כלשהו, שהוכן מראש לעניין. התלמיד היה יוצא מענייני הלימודים הרגילים, מולבש בחולצה שחורה, מאופר בלבן חיוור-מת, וחוזר לפעילות כשלאף אחד אסור לדבר איתו. מין מת מהלך שכזה. בינתיים, הרבה הסברה בכיתות על הסכנות בכבישים, על הסכנה בשתיה ונהיגה, ובמיוחד על הסכנה החדשה של מסרוני טקסט תוך כדי נהיגה.
בערך ב-10:00 נקראו התלמידים לצאת לכביש שמול בי"ס (ממש מול הבית שלנו) ישר למיצג שהוכן באמצע הכביש של דם ואש ותמרות עשן – שתי מכוניות די מרוסקות באמצע הכביש, ובתוכן כמה תלמידי בי"ס מאופרים בדם, סירנות של ניידות משטרה, כיבוי, חילוץ (מאלה שחותכים את האוטו כדי לחלץ את הלכודים, אמבולנסים וכבאיות. הפצועים הושכבו על הכביש, טופלו ונחבשו. חלקם כוסו ופונו לבי"ח ואחרים פונו ברכב מיוחד לפינוי גופות. וכל הזוועה למול התלמידים שהושבו על טריבונות שהוכנו בשטח לעניין הזה.
למחרת, הוזמנו התלמידים להשתתף במסע הלוויה של המתים, הוקראו מכתבי הספד של ההורים, מכתבים של הילדים "ההרוגים", הציגו סרטים שבהשתתפותם (בדומה למצורף כאן).
כל העניין הזה סוחט המון דמעות מכל הצופים, יוצר זעזוע שמיועד לגרום לצעירים לחשוב רגע לפני שהם עולים על הכביש אחרי ששתו, או להסס לשתות לפני שהם נאלצים לנהוג, להסס לענות בטקסט תוך נהיגה, וכל הרעות החולות של הכביש שמוכרות לכולם. אפילו שברור שכל העניין מבויים, כמובן, זה בהחלט משפיע.
ביקשתי מהבת לצלם את העניין, אבל לא איפשרו לה. אז אני מביא לפה צילומים מה- YouTube של אירועים מקבילים ביישובים סמוכים אלינו.
זו דוגמה להסברה אפקטיבית. אני רואה את הצעירים על הכבישים, ולמרות שהמכוניות כאן מהירות בממוצע בהרבה, כמעט שלא רואים השתוללות צעירים בדרך.
ותמונות נוספות מהרשת, בחיפוש תחת Every 15 Minutes:
שבת שלום לכולם.
וסליחה מכולם על ההיעלמות. אמנם הזהרתי שאדלל נוכחות, אבל לא ידעתי עד כמה.
וסליחה מכולם על ההיעלמות. אמנם הזהרתי שאדלל נוכחות, אבל לא ידעתי עד כמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)