החודש לא טרחתי לאסוף את עיקריו לאורכו, כך שאני דולה מהזכרון מה היה.
גם הרבה רשומות לא כתבתי, אז אמור להיות פה מלא דברים. אבל אין כ"כ, לפחות
בנסיון ראשון. אבל בטוח שיעלו כל מיני דברים, כי תמיד ככה, כשמתחילים נזכרים. אז
הנה:
חגים
התקופה השו של ספטמבר מלאה בחגים (ועוד לא נגמר). זו הזדמנות לארח, להתארח, לנצל את האיחולים לשנה טובה כדי לחדש קשרים חברתיים. ככה פגשנו החודש לא מעט חברים חדשים – פגשנו חבורה גדולה של ישראלים נחמדים שלמפגש שלהם הוזמנו, ומאז כבר נפגשנו עוד פעמיים, הכרנו זוג ישראלים אחר בארוחת ראש השנה אצל חברים משותפים, והיו עוד היכרויות.
התקופה השו של ספטמבר מלאה בחגים (ועוד לא נגמר). זו הזדמנות לארח, להתארח, לנצל את האיחולים לשנה טובה כדי לחדש קשרים חברתיים. ככה פגשנו החודש לא מעט חברים חדשים – פגשנו חבורה גדולה של ישראלים נחמדים שלמפגש שלהם הוזמנו, ומאז כבר נפגשנו עוד פעמיים, הכרנו זוג ישראלים אחר בארוחת ראש השנה אצל חברים משותפים, והיו עוד היכרויות.
מעניין,
אבל רוב החברויות הם ממעגל הישראלים המקומי. כמעט שלא יוצא לפגוש אמריקאים וליצור
איתם קשרי ידידות של ממש.
פיצריה
ובכן, למשפט האחרון שכתבתי יש מדי פעם יוצא מן הכלל. כבר סיפרתי על השכן שלנו, שהיה הטבח הפרטי של כמה וכמה מהמפורסמים וידועים בהוליווד (טום קרוז, מל גיבסון ואחרים). ובכן, במשך חודשים ארוכים הוא עמל לפתוח פיצריה. כזו שמגישה פיצות ייחודיות. אז במזל טוב הוא פתח כזו, ולפני כשבוע ביקרנו בה עם זוג חברים.
ובכן, למשפט האחרון שכתבתי יש מדי פעם יוצא מן הכלל. כבר סיפרתי על השכן שלנו, שהיה הטבח הפרטי של כמה וכמה מהמפורסמים וידועים בהוליווד (טום קרוז, מל גיבסון ואחרים). ובכן, במשך חודשים ארוכים הוא עמל לפתוח פיצריה. כזו שמגישה פיצות ייחודיות. אז במזל טוב הוא פתח כזו, ולפני כשבוע ביקרנו בה עם זוג חברים.
ובכן, לא שהיה סיכוי שאכתוב שהפיצה לא טובה, כי
לא הייתי כותב את זה. אבל למזלי היא באמת טובה, אז נחמד לי לפרגן פה – פיצה נהדרת,
מגוון בירות מוצלח לתמיכה בעניין, ועוד כמה מנות טובות. והכל מוכן בתנור לבנים
מיוחד שמוסיף טעם ומרקם ייחודיים. לגמרי לא דומה לפיצות ביתיות. אז למי מכם שמזדמן
לסביבה של הוואלי של לוס אנג'לס – שווה קפיצה. וכן, גם לא יקר. הנה קישור: Flame
Pizzeria.
צילום
החודש יבול הצילומים שלי מביך במיוחד. למעשה,
יצאתי רק לגיחת צילום בודדת עם גל, באגם ספולוודה הקרוב למקום מגוריו. בילינו כמה
שעות ביחד בכיף. אם בעבר הייתי מפרסם רשומה על בוקר של כיף כזה יחד, בקצב הפעילות
הנוכחי פה, זה כנראה לא יקרה. אז אנצל את הבמה הזו לספר על זה, מה גם שבלי זה
הרשומה תהיה דלילה יותר מדי.
ובכן, אתחיל באיזה קטע מביך – הסתבר שלחצתי
בטעות על אחד מכפתורי המצלמה ושיניתי את הכיוונים שלה כך שהצילום יוצא
"חם" יותר, כלומר הצבעים מוטים לאדום. מה שמביך זה שלא תפסתי את זה
בזמן, וזה "חימם" לי את כל הצילומים. אבל פה יש עניין מוזר קצת – אפשר לתקן
את זה בקלות (אם זוכרים מה בערך היו הגוונים במציאות), אבל פתאום לא הייתי בטוח
שהאדום המשונה לא מחמיא לכמה מהם. פתאום, כמו שקרה לפלמינג עם הפניצילין (להבדיל,
כן?!), גם אני חשתי שאולי הרווחתי משהו מהטעות הזו, ולא זרקתי אוטומטית את התמונות
אלה ניסיתי את המקור החם עם הגירסאות המתוקנות. הנה כמה בכל מיני וריאציות, ומעניין מה תהיה דעתכם:
טוב,
חלק בכ"ז תיקנתי, והנה לקט ממה שאספתי בבוקר הזה, באגם של שמורת ספולוודה ובגנים
היפניים הסמוכים:
החביב הזה שנהנה מבלוטי האלון
פרפר נאה שדיגמן לנו (אני יודע שאני אמור לזכור את שמו מרשומותיה של עננת, אבל לא מצליח)
עכבישים מעניינים שראינו תלויים ממתינים במבנה סמוך
לקט נאה של נימפאות ממינים שונים
קורמורנים
נוף כללי מהגנים היפניים
מוזיקה
לצערי, די הזנחתי את המוזיקה מחיי. אני מאזין פאסיבי למדי למה שמוגש
בתחנת רדיו כזו או אחרת, ולא פעם אפילו לא טורח להחליף תחנה. אם לא מתאים אני פשוט
מכבה וממשיך בשקט. אבל מדי פעם יש איזו חריגה חביבה, וכך קרה לי השבוע.
ובכן, מדי פעם אני מקבל פניות בפייסבוק מאנשים שאני לא מכיר. לפעמים (לעיתים
רחוקות, לאחרונה) מסתבר שאני דווקא כן מכיר אותם, אבל לרוב דרך כינוי אינטרנטי
עלום. לפעמים אני מקבל פניות של אנשים שאני ממש לא מכיר. בנסיון להבין אם בכ"ז ישנה
היכרות, אני בוחן את מי שעומד מאחורי ההצעות האלה. לרוב אני מבין שאנשים ראו צילומים שלי, תגובות שלי או
משהו שמשך את תשומת ליבם. נחמד. כך יצא לי להכיר לא מעט אנשים חדשים, וזה ממש בסדר. וכך היה גם השבוע, כשקיבלתי פניה כזו ממישהי שלא הכרתי קודם. כשניסיתי להבין אם יש איזו היכרות קודמת, נכנסתי להציץ אצלה על הקיר. גיליתי שהיא מורה למוזיקה, ויש אצלה קישורים רבים לשירים שמאוד אהבתי. הרבה כאלה. ככה מצאתי את עצמי מאזין
בהנאה לכל מיני קטעים מוצלחים, ואיתה נסחפתי להאזין לכל האלבום הנפלא של - Alan Parsons Project Eye In The Sky. למי שלא מכיר – הנה:
בלי קשר, כמו שקורה לפעמים, נתקע לי שיר בראש. אין לי מושג איך חנה זמר זה דווקא בראש
שלי ולא הרפה כמה ימים, אבל זה מה שהיה. אז בהשראתה של המורה למוזיקה (תודה, D) והאלבום
הנ"ל טרחתי לברר קצת. חיפוש קצרצר הביא לזיהוי – השיר הלא כ"כ עתיק של
הלהקה המאוד ותיקה - דוראן דוראן. נהניתי, ומוזמנים גם אתם:
אז זהו להחודש. בתקווה לשקט ובלי אינתיפאדה.
וכמובן – "אחרי החגים" פורה לכולנו!
וכמובן – "אחרי החגים" פורה לכולנו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)