שוב בפארק צ'ארמלי

לפני כחודש וחצי ביקרנו גל ואני בפארק הנחמד שבהרי סנטה מוניקה, לא רחוק מביתי שלי. הנוף הנשקף שם יפה, וחזרנו עם שלל צילומים נאה שגם שיתפנו בו פה (הרשומה של גל, וזו שלי). רק שאז ציינו בעצב שהחורף היבש עד מאוד, בו לא ירדו גשמים כשלושה חודשים לפני הביקור ההוא שלנו שם, השאירו את כל השטח יבש מאוד. ומאוד חום. מדכא לעונה הזו של החורף.

למרבה השמחה, ימים ספורים לאחר הביקור שלנו, קיבלנו פה מערכת גשם רצינית ביותר, ששיפרה מעט את מצב המים מכזה קטסטרופלי לכזה שהינו 'רק' בעייתי. ומאז עוד היו כמה טיפטופים, לא רציניים, אבל כאלה שמספיקים כדי לשמור על הלחות בקרקע.

ביום שישי האחרון ניצלתי שעה פנויה, וקפצתי לראות כמה הועילו הגשמים האלה לנוף. איזה יופי של מראות נגלו לי שם – עשב שפרץ בין העצים ובאחו הענק שהיה עכשיו ירוק ועסיסי, שיחים רב שנתיים שעמדו רדומים, מצמיחים עלווה רעננה בריח נהדר (מזכיר קצת שיבה), האלונים ושאר העצים מתהדרים בעלווה צעירה, ומגוון נאה של פרחים.

נחמד לבקר שוב במקומות שכבר היינו בהם, ולראות את השינויים. אז הנה, קבלו לקט צילומים עדכני, רענן, ירוק וחינני:

תזכורת למראות שלפני הגשם, מהביקור הקודם

ועכשיו

תמונות האחו והעשבים הפורצים

האלונים

שלל הפריחה - מיוקה ענקית ועד לזעירים חביבים

וגם חברה חביבות האלה - זו שחצתה את השביל וזו על הגזע

וטיפה מהנוף

לפעמים גם נחמד לשוב למקומות שהיינו, לראות את השינויים או לחוות אותם באופן שונה.
והפעם זה היה באמת שונה. ואולי אגיע שוב עוד חודש, להתרשם שוב מההבדלים. מעניין מה יהיה ואם יהיה שווה להעלות עוד רשומה.

סוף שבוע אביבי, מהנה ומוצלח לכולנו, חברים