כצפוי, חוץ מצילומי נוף בתעלות המים היפות של ווניס, וחוץ מפרחים מקסימים, צילמתי עוד כמה דברים, משפע היופי במקום. אז הנה רשומת ההמשך, עם התעכבות על עוד פרטים, וגם רשמים מהחוויות בדרך חזרה:
גינות ובתים
וכן, גם כמה עופות מים (ברווז ולבנית קטנה ושחף מעופף)
השלמנו סיבוב של הרבה תמונות ותחושה נהדרת, ושבנו לאוטו. גם הרעב החל להציק, והמזון שבתיק הוא בעיקר לחרום, לא זה המועדף. גל נזכר שלא רחוק, ממש בדרך הביתה, יש מוסד קולינארי ותיק שמגיש מזון מכסיקני בסיסי וטעים – הטאקו של טיטו. עצרנו ןצילמנו עוד קצת, את הגדר החיה שאירחה מפגש פסגה של ציפורים, ואת השלט למזכרת של המסעדה. את האוכל לא צילמנו, כי היינו האמת רעבים, אז פשוט שכחנו לצלם. הנה מעט המראות:
בינתיים, בעוד אנחנו נהנים מהבוריטו והטאקו הטעימים, עדר הכבשים שבשמיים המשיך לעשות דרכו לכיווננו, גלים גלים. אז בנסיעה חזרה לא התאפקנו, ובתנועה הזוחלת (ככה זה על האוטוסטרדה העמוסה ביותר בארה"ב) יכולנו גם לצלם את העדר:
עצרנו בבית של גל, ושוב, העדר המשיך לנוע אז ממש לא ניתן היה להתעלם מיופיו. כמובן ששוב צילמתי
וגם בנסיעה הביתה מערבה, למול אורות השקיעה האדמדמים, שוב צילמתי את העדר הענק של העננים שנכנס לאזור. יפה!
אח"צ של כיף משותף. תודה שוב לגל ששלף אותי מהבית לבילוי ספונטאני מהנה שכזה.
מוצ"ש מהנה ומוצלח לכולנו, ושבוע טוב, חברים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)