גם שבוע זה היה קצר – 4 ימים בלבד, מתוכם רק 3 ימי עבודת מפעל, והרבה חופשות גישור.
ולמרות האמור, נכנסנו במרץ רב לשלב הבא של הפרויקט. רוב תשומת הלב ניתנה לשיפור התהליכים של צוות מנהלי הביניים. העיקרון המנחה – הנחלת תרבות ניהול מוכוונת מטרות.
להלן עיקר הפעילויות:
ביום ג` התנהלה כמתוכנן ישיבה טלפונית עם הגורמים בהנהלת התאגיד. התוצאות היפות שהשגנו (שיפור של כ-48% בפרודוקטיביות ושיפור בניצולת המכונות של כ- 56% בנצילות המכונות) התקבל בברכות, רק שהמצב העגום של המשק האמריקאי מעיב על התוצאות. זה שהפעילות המבורכת שלנו מצליחה להחזיק את הראש מחוץ למים ולמנוע הפסדים לא מנחם ממש אף אחד. בטח לא אלה שמצפים לרווחים.
לכן אתגרים קשים עדיין לפנינו.
בימים ג` ו-ד` הוכנס לראשונה נוהל יומי, לפיו בישיבות הבוקר ידווח כל מנהל על ביצועי היום הקודם למול היעדים, יציב יעדים לאותו יום, יגדיר מה פעולות השיפור אותן הוא מתכוון לבצע ותאר את ביצוע הפעולות מהיום הקודם.
לא עוד "מדברים על זה וזה" כי אם "מתחייבים על זה וזה". זה הכניס אותם ללחץ חיובי רציני, כי פתאום יש משמעות לדיבורים הכלליים שלהם.
הנוהל היומי יכיל בתחילה טופס דיווח, כשלאחר הרצה של כמה ימים הטופס יועבר לגרסה פומבית וויזואלית יותר, כשאת כל הנתונים ידאג כל מנהל לעדכן ע"ג לוח מרכזי, שמולו תיערכנה אותן ישיבות בוקר. אין כמו חשיפה לכוון לביצוע.
בנוסף, במפגש צוות עם כל מנהלי המחלקות הוספתי לאווירת היציאה משאננות, כשהצבתי בפניהם מראה שהבליטה את כל המחדלים הקטנים שלהם מהעת האחרונה ויחסם הסלחני מדי לטעויות ופקשושים. הדגש היה (והובלט) שמטרת השיחה לא להאשים (כי כולם חטאו, כולל אני) כי אם ללמוד מהטעות, לזהות את הנטייה לוותרנות ואי ההקפדה ולשפר אותה.
התוצאה של הניעור בתנועת המלקחיים, של מנהל התפעול (שהיה רך יותר) ושלי, זה שבאותו יום קודמו פעילויות שחיכו בקנה זמן ארוך מדי, שעיכובן עלה למפעל לא מעט.
תשומת לב נוספת ניתנה לתהליכי התפ"י, מתוך כוונה למצוא את הדרך הנכונה להתמודד עם מגוון תופעות שהתסמינים שלהם באים לידי ביטוי בעבודה לא מאוזנת לאורך השבוע. הגענו לכמה מסקנות ביניים שיסייעו בתהליך הפתרון, שעליו אדווח בהמשך.
יתר הפעולות הינן פעולות הכנה שמאחורי הקלעים, שיגיעו למימוש בשבוע הקרוב ובזה שלאחריו.
דיווח, כמיטב המסורת, בשבוע הבא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)