אאל"ט, כבר הספקתי לספר לכם שבבחירת מקום המגורים שלנו כאן, השיקול המרכזי היה נוחות וקלות הקליטה של הצאצאים המתבגרים בחברה ובביה"ס.
אז במובן הזה של קליטה חברתית התוצאות סבירות: הבן נקלט טוב מדי ומבלה הרבה יותר ממה שראוי לתלמיד, ע"ח לימודים כמובן; הבת עדיין לא מצאה את מקומה החברתי, אבל היא גם סבלנית הרבה יותר.
הבעיה במקום המגורים הזה, שאני נאלץ לנסוע לעבודה כ- לכל כיוון. זה אמנם על האוטוסטראדות מרובות הנתיבים (שישה או שבעה בכל כיוון), אך עומסי התנועה גורמים לזחילה איטית בקטעים לא מעטים. מה שמכביד עוד יותר היא העובדה שאני נוסע מול השמש הזורחת לי מול העיניים בבוקר, והשוקעת ממש מולי בערב. מוריד את סך השמש כך שרואה בדיוק את אחורי הרכב שלפני ואת שלל הברחשים המעוכים ומריחות הלכלוך מהבפנים של השמשה הקדמית, זכר לניקוי לא מושלם.
כל ערב, בערך ב-18:00, יש קטע קבוע בדרך, דווקא כשיש זרימה רציפה, שאני מרגיש שהעיניים נורא רוצות להיעצם. רק קצת, רק מנוחה קטנה...
די ברור שהרצון לא ממש משתלב עם כללי נהיגה נכונה ובטוחה. אז אני מנסה לפתח שיטות התגברות: נשנושים קצת עוזר, אבל משמין. שלוק מים עוזר בדיוק לחצי דקה.
התחלתי לפתח סדרת תרגילי התעמלות:
למשוך חזק חזק את ההגה ולספור עד 20 ולהרפות;
לכווץ חזק את הבטן ולספור כנ"ל;
לדחוף את ההגה עם השרירים הפושטים ולספור;
להרים את ההגה כנ"ל;
למשוך את ההגה למטה;
ללחוץ חזק עם הגב את המשענת..;
לדחוף עם הרגליים..;
בקיצור, כל תרגיל 3 חזרות, כל תרגיל על קבוצת שרירים אחרת. גם שומר על כושר וגם עוזר לעירנות.
אבל לא מספיק.
אז נזכרתי בתקופה בגיל ההתבגרות, שהייתי עסוק בלגלות את מגבלות גופי. אחד התרגילים היה לבדוק כמה זמן אני יכול לעצור את הנשימה. הגעתי להישגים מכובדים ביותר בשיגעון הזה, עד שנטשתי אותו לטובת שיגעונות אחרים.
בקיצור, התחלתי לנסות את התרגיל תוך כדי נהיגה. מסתכל על השעון בלוח השעונים וכשמתחלפת דקה לוקח אויר ועוצר. די ברור שכשהריאות מלאות כבלון ולא נושמים לא ממש מתחשק לעצום עיניים ולהירדם.
מחזיקים את האוויר דקה (עד ששוב מתחלף בשעון) ונושפים מעדנות. יופי של תרגיל ומפיג עייפות בדוק.
היום הלכתי עם זה צעד נוסף, והתאפקתי עד שחלפו יותר משתי דקות. כמובן שלא משכתי יותר כדי שלא תיפגע איכות הנהיגה וששום סחרחורת לא תופיע (למרות שמניסיון עבר לא חוויתי סחרחורות, אבל לא כדאי לקחת צ`אנס), והערנות מקבלת ממש זריקת מרץ.
לא ברור מה מעניין בסיפור, אבל כיוון שבכ"ז קשור לתיעוד החוויות בארץ הזו, אז גם לסיפור המוזר הזה יש מקום.
מעניין מה עוד יוליד שעמום הנהיגות המתמשכות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)