אמונתנו בהשגחה עליונה קיבלה בחודשים אלה של התאקלמותנו בארה"ב, זווית מעניינת.
האישה שאיתי לא מפסיקה לשלוח ברכות לעין הצופייה ממרום. אין יום שבו לא מקבלים השגחה צמודה והכוונה בנוגע לדרך בה אנו פוסעים ונוסעים, איך לנהוג בכדי לא לאחר, ובכלל, כיצד להתמצא בעולם סביבנו. בכל כמה שניות יוצאת בת קול, ובהנחיה ברורה ומפורטת שולחת לנו הוראות מדויקות שלא מפסיקות להפתיע בדיוק ובחדות האבחנה שלהן.
בכל פעם שאנו טועים בבחירת דרכנו, בסבלנות, ללא רגשות שליליים וללא חרון אף, נשלחות במהירות הנחיות ברורות כיצד עלינו לתקן דרכינו ולהחזירנו לדרך הישר שהותוותה ביד אמן נעלמה.
ובנוסף לכל הנ"ל, ועפ"י בקשה שלנו, מתועדות דרכינו, נקודות משמעותיות במרחב סביבנו ומקומות שאליהם אנו שואפים להגיע.
וכל הנ"ל ביום ובלילה ובכל מזג אוויר.
ולחשוב שאין צורך להסתמך על ניסים, על לחשים, על שלל מצוות עשה ואיסורי אל-תעשה רבים מגוונים ומשונים.
כל שנדרש הוא לשלוף את כרטיס האשראי ולצאת מאחת החנויות המתמחות עם GPS כלשהו מהמבחר המפואר שקיים, ועשרות עיניים לווייניות מאירות לך את הדרך. מדהים!
רק כמה שנים קודם, כל יציאה לדרך הייתה מלווה באיסוף מבוהל של כל המפות הזמינות, שינון פרטי הדרך, מינוי האישה שבמושב ליד לנווטת בעל כורחה ובניגוד לכישוריה ולנטיותיה הטבעיות, לעצור מדי פעם כדי לתקן טעויות ולהתעצבן על הנווטת וכד`.
היום המפות נבחנות בניחותא, בעיון מעמיק בבית לפני היציאה לטיולים ארוכים או לשיפור ההבנה וההתמצאות הכללית.
כדי למצוא כתובת נידחת בעיר מחוז קטנטנה, מוזיאון קטן ונשכח בכפר הררי או סתם תחנת דלק קרובה, מסעדה, בנקומט או כל דבר שנדרש, כל שצריך הוא ללחוץ על מסך המגע ולבחור את הנדרש מתוך הרשימות או להקליד את השם, ומיד מותווה המסלול המועדף למטרה.
אפילו לי, שאוהב לנווט וגם די טוב בזה באופן כללי, קל להתמכר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)