הפעם הראשונה שנתקלתי במושג הזה של שמיכות טלאים היתה בספר `לטענת גרייס` של מרגרט אטווד הקנדית, לפני כחמש שנים. סופר שם, בין היתר, שאותה גרייס היתה כשרונית בתפירת שמיכות טלאים. נחמד, אם כי לא הבנתי למה צריך כשרון מיוחד לעניין הזה, שאותו דימיתי כמלאכת מיחזור של בדים מפיסות בגדים ישנים ותפירתם לשמיכה. ביג דיל..
זמן לא רב לאחר מכן הגעתי לכאן לארה"ב, ובשיחת חולין עם המהנדס של אותו המפעל הוא אמר משהו על Quilt, וכשלא הבנתי מה זה, הסביר שזו שמיכת טלאים. לא זוכר מה היה הדיון, אבל כיוון שהמושג היה לי מוכר מהספר אותו קראתי רק כמה חודשים קודם, זכרתי את המילה.
עברו עוד כמה שנים, והתחלתי לעבוד בפרויקט עם חברת הבדים עליה סיפרתי. כשהבנתי שעיקר פעילותם ממוקדת בעיצוב ויצירת בדים שמיועדים לשוק הזה של שמיכות הטלאים די השתוממתי – מה, כזה גדול השוק התחביבי הזה, שמסוגל לפרנס חברה כזו גדולה? נכון שראיתי כמה דוגמאות יפות של שמיכות טלאים תלויות על הקירות הפנויים בחברה, והתרשמתי מהתחכום והעבודה הקפדנית, אבל עדיין התקשיתי להבין על מה בעצם מדובר.
מתישהו, בנסיעותי המשותפות עם מנכ"ל החברה, התפתיתי לגלות לו שבעצם גם אני עשיתי דברים דומים כילד, מין צורות גיאומטריות שדומות לאותן שמיכות טלאים, ותוך כדי נסיעה (כשאני נוהג) הוא דפדף באייפון בבלוג הזה, והציץ ברשומות המוכרות שלי שמוקדשות למחברות הציורים ההן של ילדותי.
לא עבר הרבה מדי זמן, והוא שיתף את מנהלת סדנת העיצוב ומנהלת השיווק, שהמהנדס היועץ שלהם הוא Quilter. ועוד כמה שניות עברו, והן העבירו את זה הלאה לעוד כמה עובדים. טוב, זה די הביך אותי בהתחלה, אבל גם זיכה אותי בהערכה לא מעטה, שאני כנראה מבין משהו בצבעים ובאומנות.
קצת על השמיכות האלה – שני שלבים משמעותיים בהכנתה של כל שמיכה שכזו – שלב עבודת הטלאים, ה-Patchwork, שבו מחברים יחד פיסות בד צבעוניות שמעניקות את המראה הכללי, ושלב שני שבו ממלאים את השטח בתפרים מסוגננים, כמו מין עבודת ריקמה, תיפורים - ככה קוראים לזה, או באנגלית זה בעצם ה- Quilting, והם שמעניקים את המרקם לעבודה.
לפני כמה ימים סיפרתי שאני נוסע לענייני עבודה לפורטלנד. במרכז הקונגרסים שם התקיים היריד הבינלאומי החצי שנתי ל-Quilting, ואני נסעתי לעזור קצת ולבחון איך ניתן להיערך טוב יותר בפעם הבאה (ולהנות מהתוצאות של מה שכבר עשינו כדי לשפר את העניין הזה). אז היה כיף שם, ובכלל תענוג להיווכח כמה החברה הזו שאיתה אני עובד אהודה (וגם להתבשם משפע המחמאות שקיבלתי על התהליך כולו והתוצאות שהגיעו בעבודה המשותפת).
היה מרשים לראות כמה גדולה התעשיה הזו. מישהו רמז לי שהתחום מגלגל כ-2 מיליאראד $$ בשנה בעולם – בד, תפירה, מכונות, אביזרים, עיצובים, ספרות מקצועית, מגזינים ועוד. ומכיוון שהנושא הזה של צורה וצבע מרתק אותי מילדותי, התהלכתי שם מוקסם מהשפע והיופי. ובנימוס וזהירות (כאורח של החברה) צילמתי כשקיבלתי רשות, ושמחתי להחמיא על הדברים היפים שראיתי. אז הנה מקבץ מהיופי הזה שצילמתי (ומוזמנים להגדיל):
אוסף כללי של היופי הצבעוני הזה
בדי Batik, שצבועים בעבודת יד בתהליך מורכב (לא החולצות הישנות עם העיגולים), שמעניקים טקסטורה ועושר לצבע
הדפסים של פרחים קטנים
מראה כללי של האולמות, הדוכנים והמסדרונות היפים
כלי עבודה יחודיים, והמכונות הייעודיות, שחלקן מגיע ליותר מעשרת אלפי $$, שמקילות על העבודה לאותם תיפורים ורקמות. הגדולות לא מזכירות אפילו את המכונות של הסבים שלי החייטים (כמה חבל שהם לא רואים את זה)
מסתבר שטלאים כבר מזמן אינם סמרטוטים, והבדים היעודיים לתחום יקרים אף יותר מבדים רגילים לבגדים, עם הדפסים מרהיבים, דוגמאות, צבעים חיים ויפהפיים, והרבה עבודת נמלים איכותית ומרשימה. אלו לא סמרטוטים ובדים ממוחזרים שעליהם דמיינתי.
היו שם עוד כמה יצירות שלקחו את הרעיון לרמה אומנותית גבוהה עוד יותר, אבל עליהם כבר בנפרד.
מוקדש בחיבה והערכה לכל החברות פה שעוסקות באומנות ויצירה 
המשך שבוע מוצלח לכולנו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)