אחרי שהשמש גמרה לשקוע למול החוף המצוקי והיפהפה, הקלדנו את כתובת המלון ב-GPS, העקבנו אחר ההנחיות. עצרנו לכמה דקות להצטיידות בנשנשת מתחייבת, והמשכנו. כבר כשהתקרבנו המקום נראה היה מואר באופן חגיגי/תיירותי מעט. אבל לא הבננו עדיין שהמלון בעיר העתיקה, ה- Old Town. ככה זה כשמזמינים בפרייסליין. יש הפתעות, אבל לא ברור מה וכמה.
המלון עצמו היה נהדר (וגם המזרון בסדר), אבל לא התעכבנו. ירדנו ברגל לסיבוב לילה במרכז החביב. וכמובן, סוניה היתה איתי בסיבוב ראשון של צילומי לילה, והפתיעה אותי בתוצאות, כולל אלה שעם הפלאש, שנראה כמאיר את הרובע כולו:
נכנסנו למסעדה שהיתה עמוסה בטירוף (נאלצנו לחכות כ-40 דקות) שנוצלו לעוד קצת שוטטות. מסעדה תיירותית, עם אווירה עליזה, הכנה טריה של טורטיות, שתמיד נראית נהדר, וצוות נגנים שנראו כמו מסרט מקסיקני מסתובב ומנגן לחוגגים שם סביב השולחנות. אנחנו הסתפקנו באכילה והנאה מהאוירה המשעשעת, וגם קצת בצילומים:
הפעם השניה שעשינו סיבוב ברובע היתה אחרי ששחררנו את החדר של המלון, בדרך חזרה. הסתבר שכל הדאונטאון היה פסטיבל גדול של כלבים ובעליהם. אז הסתובבנו באווירה הכלבית המחוייכת, הולכתי את הליידי-D במסלול המעגלי המוכר לי מהביקור עם אבי ואחי, וגם צילמתי קצת, כצפוי:
בחצר גדולה, על הבמה שמול הקהל, נערכה הופעת ריקוד של סוג של פלמנקו (ככה נראה היה) בגירסה מקומית - הרבה נפנופי שמלות, וסה"כ די חביב:
מקום נחמד העיר העתיקה (יחסית), אסתטי ומעניין. וגם פוטוגני בעליל. היה כיף לבקר שם שוב.
כרגיל וכצפוי, ההמשך - בהמשך.
כרגיל וכצפוי, ההמשך - בהמשך.
חג שמח ומהנה לכולנו
ולהתראות שוב כשאשוב מנסיעת עבודה, תוך כמה ימים
ולהתראות שוב כשאשוב מנסיעת עבודה, תוך כמה ימים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)