מאחר שכ"כ נהנינו, האישה ואני, לפני כמה חודשים בסנטה ברברה, החלטנו לעשות סיבוב נוסף, הפעם עם הנוער. התוכנית כללה ביקור במוזיאון לכתבי יד, בבית המשפט (שוב, בשביל הילדים), סיבוב במרכז העירוני השוקק וכמה צילומי לילה אורבאניים לשיעורי הבית של הקטנה.
במוזיאון, כפי שזכרנו, אמורים להיות מוצגים כתבי יד של איינשטיין, שאישית נורא התחשק לי לראות מקרוב (ולהתרשם אם גאונותו ניכרת בכתב היד), ועוד כמה דברים שלא זכרתי. כשנכנסנו, רצתי קודם כן לקצה הרחוק, ישר לשירותים. בדרך הספקתי לחייך לעצמי בעונג על המוזיאון המקסים הזה. אז ככה זה במבט הראשון:
אז התחלנו בסיבוב, ראינו דגמים יפים, ולא מעט כתבים בעברית מהתורה ולידם תרגום לאנגלית:
ראינו תצוגה מרהיבה של פסלי מוזיקאים רבים וגדולים ולידם דוגמית מכתב היד שלהם מיצירותיהם: מוצרט, בטהובן, באך, ואגנר, שוברט, ורבים אחרים שאני לא זוכר, אבל היו מוכרים לפחות בשמם גם לבור מוסיקאלי שכמוני:
בהמשך נראתה תצוגה לא רעה של דוגמיות מכתביו של דארווין, בכתב ידו המרווח. לא יודע מה איתכם, אבל אצלי זה מעורר השראה.
חיפשנו גם את איינשטיין, אבל לא ראינו כלום משלו. אז הבנו שהמוזיאון שייך לרשת מוזיאונים קטנים כאלה, שמעבירים ביניהם סבב תצוגות. יפה, נראה שבמחיר שלקחו מאיתנו בכניסה (אפס) אפשר לבוא כמה פעמים, כל פעם לתצוגה שונה. זה מה שראינו, בשביל הרושם:
חיפשנו גם את איינשטיין, אבל לא ראינו כלום משלו. אז הבנו שהמוזיאון שייך לרשת מוזיאונים קטנים כאלה, שמעבירים ביניהם סבב תצוגות. יפה, נראה שבמחיר שלקחו מאיתנו בכניסה (אפס) אפשר לבוא כמה פעמים, כל פעם לתצוגה שונה. זה מה שראינו, בשביל הרושם:
נכנסנו שוב לבין המשפט היפהפה, צילמנו עוד קצת ועלינו לגג לתצפית על הנוף. כשיצאנו לרחבה גילינו שהמקום די תפוס – הנשים `מלובשים`, פרחים בידיים וכומר מבוגר שמדבר בלי סוף לזוג צעיר בבגדי חתן-כלה. החתונה שלהם הייתה בכל הבניין – שושבינים בחפיפות אחידות, שושבינות זורחות, הורים, חברים וכמה תיירים כמונו שנקלעו למקום. אז הצצנו להם קצת לטקס, וטיילנו עוד קצת בבנין, צילמנו עוד והמשכנו הלאה. אז זה חלק מהיבול שלפני ההמשך:
המשכנו הלאה, יורדים לאורך הרחובות, מציצים בחנויות, ולגלריות יפהפיות יותר או פחות, צילום פינות חמד כמו זו, שכללה מזרקה קטנה עם צבים חיים וכמה פסלים באותו מתחם:
נעשינו רעבים, אז אחרי חיפוש קצר נכנסנו למסעדה איטלקית. האוכל לא היה משהו, אבל היינו רעבים וזה סיפק פתרון. לא אידיאלי, אבל לא נורא. עוד סיבוב למטה, לאזור עמוס בבארים שוקקים צעירים והמולה חיננית. ומכאן, חזרה לאוטו שבחניון. כשהגענו כבר החל להחשיך, בדיוק מה שהקטנה תכננה. אז שלפנו את הסטנד ויצאנו לכמה צילומים בנוף עירוני בערב. היא בכיוונים ארוכים במצלמתה הרצינית, ואני בקומפקטית שלי הקטנה. אז זה מה שיצא לי, כשהיא צילמה ברצינות:
איסוף החומר לשיעורים היה כמעט מספיק, אבל לא היה מנוס מיציאה גם ביום א` בערב. אבל על זה כבר בנפרד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)