יום חמישי, 6 בפברואר 2014

קצרים 1-14

שנה חדשה, ושוב מוצא את עצמי ממשיך את מסורת הקצרים החודשיים האלה, זו השנה הרביעית. האמת שקשה הפעם – לא היה חודש פעיל מיוחד, לא אירועים מעניינים במיוחד, לא חוויות צילום בולטות (האחת תזכה לרשומה עצמאית).

בכלל החודש חשבתי שלא אשוב למסורת. הייתי מאוד קרוב לפרסם את מה שהיה מוכן ולצאת מפה לחופשה לא מוגבלת בזמן. התפוז ממש תסכלו אותי (שוב), וכל אירוע כזה דוחק עוד חברים לנטוש, וכמעט שדחק לכך גם אותי. אבל בכ"ז אני פה, גם אם באיחור, עם רשומה ארוכה למדי (בגלל היעדר נושאים גדולים, הכל עובר למדור הקצרים הזה).

תחילת השנה
יום חופשה כללית בארה"ב, אז יצאנו כל המשפחה לסיבוב בהרים עם תוכנית להגיע לחוף, ושם לעצור לארוחה באחת המסעדות. אז נסענו, צילמנו, והתבאסנו. המסעדות היו מפוצצות והתורים ארוכים. לעומת זאת, המחירים לכבוד היום המיוחד היו מופקעים בעליל. אז התקפkלנו משם, מתוסכלים. לפחות כמה תמונות יש:

יומולדת לקרן
יומיים אח"כ, כצפוי וכידוע, יומולדת לקרן. יומולדת 20. בהחלט משמעותי. אז היא הזמינה חברים, ונערכה מסיבת חצר מול המדורה, עם ארוחה מדליקה על האש (אני בתפקיד המנגליסט). היה נחמד, ואפילו הצלחתי איכשהו לצלם. בקושי..

בצורת
כמעט כל ארה"ב קפואה. סופות שלגים בכל מקום, רוחות של 30- מהקוטב משבשות את החיים בכל מקום. כמעט. בקליפורניה חם. ממש חם. כלומר רוב היום מסתובבים עם חולצות קצרות. ולא יורד גשם בכלל. כל ינואר (ובטח עוד מדצמבר, אבל אני לא זוכר בדיוק) לא ירד בכלל גשם. בצורת קשה של ממש. המאגרים מרוקנים, פסגות ההרים המושלגות תמיד חשופות, וכולם מודאגים. גם בארץ היו התייחסויות, כמו כאן -  מאמר בכלכליסט. וגם פברואר התחיל דומה. אומנם טפטף מעט, אבל זה ממש לא נחשב. נקווה שבכ"ז ירד משבו בשארית החורף שנותרה.


שכנים
הבית שמאחורינו נמכר סופסוף, אחרי שעמד שומם לא מעט חודשים. פגשנו את השכנים כשנכנסו לומר שלום – זוג בגילנו בערך, אנרגטי וספורטיבי. הסתבר ששניהם עוסקים במקצוע לא שגרתי במיוחד – הם שניהם נהגי פעלולים בסרטים ופרסומות. נחמד..


בתנופת השיפוץ שלהם, הם הציעו להחליף את גדר העץ הרעועה שבינינו על חשבונם. זה מקובל למדי, במצבים כאלה, שמי שרוצה יוזם. אז הסכמנו, והותקנה גדר לבנה, חדשה ועמידה. אבל זה נראה היה משונה שרק חלק אחד חדש, וכל השאר ישן. אז נרתמנו, והחלפנו בשיתוף עם השכנים האחרים את כל הגדר. כך גם קיבלתי ערימה גדולה של עצים לאח (שבקושי דלק החודש). הנה, ככה זה נראה (לפני ההשלמה):

גינה
גם הגינה הולכת ותופסת צורה. קדימה הותקנה מערכת ההשקיה והוכנו ערוגות. נותר רק להביא משאית עם שבבי עץ, לפיזור בין ערוגות הסקולנטים. אמנם דשא נראה ירוק יותר, אבל צורך הרבה יותר מים. ומתבקשת אחריות סביבתית, במיוחד בבצורת הנוכחית:

ט"ו בשבט
החג אומנם חלף, אבל אנחנו נערכים לעניין – משתסתיים העבודה על הגינה בחזית נעבור לאחורית. השקיה מותקנת בה, ואז יינטעו העצים שנרכשו – תפוז, לימון, תפוח ונקטרינה. ובהמשך אגס ועוד כמה. חבל שלא ניתן לגדל אבוקדו, מנגו וגויאבה כי בלילות החורף קר מדי בסביבה שלנו:

שפעת
מבאס, אבל גם את החוויה הזו עברתי החודש. אמנם שפעת בעצימות נמוכה (כזו לא נעימה, אבל לא ממש מפילה לגמרי), ובכ"ז מבאסת. קורה..

שתיה
מאז ומתמיד אני נוטה לשתות פחות מהרצוי. איכשהו, אני לא מרגיש צמא, ורק כשמתפתחת מגרנה מתישהו אחה"צ, אני נזכר שחוץ מהקפה של הבוקר לא שתיתי. ואז זה קצת מאוחר. וזה קורה ככה די הרבה.
עינבלית כתבה לא מזמן על אפליקציה לסמארטפון שמזכירה לנו לשתות. הראשונה שניסיתי נתקעה כל הזמן, אז עכשיו אני עם Hydro, שבה אני רושם כמה אני שותה, והיא מזכירה לי בזמזום שהגיע הזמן לשתות שוב. כל המודעות כך משתפרת. בהחלט מומלץ למי שכמוני לא חש בצורך באופן טבעי.

שולמית אלוני
לאחרונה אני חותם את הרשומות האלה בפרידות מהאנשים שנפטרו והיו חלק מעולמנו. ושולמית אלוני היתה בהחלט חלק מעולמי. הדרך שהתוותה בתחילת דרכה נראתה לי נכונה מאוד. זכויות האזרח וזכויות האדם הם ערכים חשובים מאוד בעיני, והיא בהחלט היתה נושאת הדגל החשוב הזה. ולכן גם זכתה לתמיכתי הקולנית (בגילאים המתאימים).
איכשהו, נראה היה לרוב הציבור (וגם לי), שהיא וקבוצת הפוליטיקאים סביבה לא הכירו במציאות שסביב, ומזכויות האזרח החלו לראות רק (או בעיקר) את זכויות האזרח הפלסטיני, מתעלמים לחלוטין מחיבתם להתפוצץ באוטובוסים וצמתים בעיצומו של תהליך שמכוון למציאת פתרון לכולנו, מעדיפים את הבתולות בגן עדן. האמירה של עוזי ברעם בזמנו, ש-"המטרה היא השגת שלום" הוכיחה לי שמתישהו הם איבדו את הכיוון והחלו לראות באמצעי (שלום הוא אמצעי לקיום בביטחון וכבוד הדדי), את המטרה. מצער, אבל למרות תמיכתי העקרונית בכיוון ההומאני הכללי, הדרך שאותה הובילה היתה ראויה לבחינה מחדש. לא היא ולא יורשיה היו מסוגלים לעצור ולבחון את הדרך לאור המציאות והתוצאות.
אבל לזכותה נרשמו לא מעט הישגים, והיא ראוייה להרבה כבוד. יהי זכרה ברוך!
ולסיום - כמה תמונות
כדי לחתום החיוך, ולתת במה לכמה תמונות חביבות שבטח לא יקבלו במה נוספת:
במשתלה, בודק כיסויי קרקע לגינה האחורית, ועוד סקולנטים לערוגות בגינה הקדמית

ליד הבית - פירות הפנסית החומים, והתרמילים הקוצניים של ה- Bottle Tree

שישי תופסת פוזה נינוחה בפאטיו

ניצול הזדמנות לתצפית יפה על הוואלי, וביקור חטוף בגינת קקטוסים בסביבה

זה הכל להחודש. כלומר, יש עוד, אבל על כך כבר בנפרד.

איחולים לחודש פברואר טוב ומוצלח לכולנו
וסופ"ש נעים ומהנה
kiss

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)