יום שלישי, 3 בספטמבר 2013

יש לי חלום



"יש לי חלום" הוא הנושא החם בבלוגיה בימים אלה, בהשראת האירועים לציון 50 שנה לנאומו ההיסטורי של מרטין לותר קינג, שחלם על שוויות זכויות לשחורים בארה"ב. עוד על האירוע בבלוג החביב של אמא של יותם1, שמקדישה את רשומותיה לאירועים ההיסטוריים שמצויינים בגוגל עם Doodle – לוגו מיוחד.

הנושא הזה התיישב לי היטב עם מחשבות בנוגע להרצאה שאני מתעדד להעביר עוד כמה שבועות. אבל כהרגלי, אתחיל ברקע (שחלקו כבר חלקתי פה, אז אולי יהיה מוכר לחלקכם. ולמי שלא – בהחלט מומלץ). ובכן, לפני כשש וחצי שנים, הציעו לי במקום העבודה אימון אישי, כדי לשפר היבטים כלשהם ביכולת שלי להיות יועץ טוב יותר. אז קפצתי על ההזדמנות לחוויה מעשירה ואפשרות להתפתח.

המשימה הראשונה שקרול נתנה לי נקראה "מפת חיים", ובמסגרת זו נדרשתי לנסח לעצמי חזון אישי – החלום שלי לטווח הרחוק, לעוד 20 שנה. "תרשה לעצמך לחלום", הינחתה.
זה לא היה פשוט לי, משום מה, ורק ביום האחרון שלפני המפגש שלנו ישבתי לנסות ולחלום על העתיד, ועל איך אני רוצה לראות אותו. לא זוכר את כל מה שכתבתי בו, אבל היו בו שלושה מרכיבים משמעותיים:
  • רוצה לחוות עבודה בחו"ל, לפחות לכמה שנים
  • רוצה לעבוד בחברה משלי ולא להיות שכיר, כך שאנצל את ידיעותי להרוויח ישירות מהעבודה שאני עושה ולא רק למכור את ידיעותי לאחרים
  • רוצה לעבוד בחברה משפחתית, כך שגם לבני משפחתי יהיה בה אפשרויות התפתחות ומימוש (וכך אוכל להיות קרוב אליהם).
אני מניח שלא פעלתי ישירות לאור החלומות הללו, והם לא עמדו לנגד עיני כל הזמן. אבל ברור שהאמירה ההיא הולידה את היוזמה לשלוח אותי לכאן לארה"ב, ואת הנכונות שלי למהלך מורכב שכזה.
גם החלום השני שאליו כיוונתי ממומש, הלכה למעשה, כשכיום אני עובד בחברה שפתחנו. עדיין כיועץ לאחרים, אבל לא כשכיר אלא נהנה מכל פירות המאמץ.
ואולי גם השלישי מהחלומות יתגשם, ויש בהחלט סיכויים לכך.

אם כך, המסקנה ברורה – לא כל חלום מתגשם, ויש סיכוי סביר שתצטרכו לשנות את החלום, או שהוא ישתנה מעצמו יחד אתכם במסע החיים. אבל בלי לחלום, אין סיכוי להגשים חלום. מכל סוג.

אז תעזו, תשאפו, תכוונו רחוק וגבוה. כי תמיד עדיף לכוון גבוה וכמעט להגיע, מלכוון נמוך ולהשיג בקלות הישגים לא משמעותיים. חלומות אומנותיים, מקצועיים, זוגיים, תחביביים, ספורטיביים; חלומות אישיים, משפחתיים, ציבוריים; חלומת רגשיים או שכלתניים, מדידים ומדוייקים או מעורפלים – הכל הולך. רק תמתחו את גבול הדמיון וכוונו לנקודה הדמיונית שבעוד הרבה שנים. חשבו איפה תרצו להיות שם, כעבור השנים. איכשהו, התודעה תכוון לשם, תסייע להתגבר על מכשולים וקשיים, תכוון החלטות ותעזור בוויתורים הכרחיים. זה לא נוגד את הכאן ועכשיו, רק מכניס את ההווה להקשר נכון, כחלק מרצף קיומי שלם. השמיים הם באמת הגבול בכל הנוגע לחלומות. לפחות כך זה עובד עבורי.

וברוח חלומית זו
איחולי לכולנו, לשנה של חלומות נשגבים והתקדמות בהגשמתם

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)