מנסיון הביקור הקודם במקום, בסדנת הצילום בספטמבר, היה ברור שלא נוותר לעצמנו על צילומי בוקר, לתעד את הזריחה במקום המרשים הזה. אז קמנו מוקדם ונסענו לכיוון קשת מביוס, שגם אותה צילמתי כבר באותה הסדנה. אבל כבר הבהרתי פה שלא מזיק להגיע שוב לאותו מקום, כי רואים דברים אחרת, וגם התנאים משתנים.
הופתעתי שהמקום היה ריק, ולא היו בו צלמים אחרים. אז המקום כולו היה לרשותנו. התמקמנו וצילמנו צילומי זריחה. הנה השלל (כולל תמונות שלי, באדיבותו של אדם חברי):
הנוף בדמדומי זריחה
הקשת הפוטוגנית, ההרים ברקע עם הר וויטני במרכזם, ואנחנו גם
הנוף הסלעי באורה של שמש הבוקר
הזריחה הסתיימה, והרגשנו שמיצינו. אז יצאנו לנסיעה בכביש המעגלי שמקיף את כל האזור הציורי הזה של הסלעים הגדולים. וברור שעצרנו גם לצילומים:
נחל שוצף ממי הפשרת השלגים
עורב מתעופף
הנוף, להרים המזרחיים הרחוקים
ולאלה במערב הקרובים
ושוב סלעים
כמה פרחים וצמחים
השלמנו את ההקפה, וחיכינו שהמסעדות יפתחו להגשת ארוחת בוקר. אז עשינו סיבוב קצר בעיירה הקטנה, חאורך הרחוב הראשי, וכמובן צילמנו:
ספסל נאה
שלט של חנות מזכרות, ושני העורבים (זכירו את אלה האקל וג'אקל מהסרטים המצויירים של פעם) משקיפים ממנו
חלק מקיר מקורי שנותר במקום כשכל העיירה נהרסה ברעידת אדמה חזקה ב-1872, כשרוב הבתים שהיו עשויים מלבנים מחוברות בטיט נהרסו
עגלה עתיקה, שמשמשת כיום כפסל סביבתי נאה
בינתיים המסעדות המקומיות נפתחו. אז נכנסנו ונהנינו מארוחת בוקר דשנה.
אח"כ המשכנו בתוכנית היום, ועליה כבר בהמשך.
המשך שבוע טוב לכולנו, חברים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)