כבר בנסיעה בדרך הלוך ראינו מתחם מעניין שנראה כמו הר תבור מיניאטורי. אז שאלנו עליו וקיבלנו פרטים במרכז המבקרים, וזו היתה התחנה הראשונה שלנו הדרך הארוכה הביתה, אחרי שיטוט הבוקר בגבעות אלבמה, ארוחת בוקר דשנה, ופרידה מהחדר במלון הציורי. כשעה וחצי נסיעה (אם אני זוכר נכון), והגענו לפניה לתוך דרך העפר המקומית המובילה למפלים המאובנים. להלן עיקרי הרשמים מהמקום המעניין:
מעט מהכביש, ממש ליד אותו 'הר תבור' מקומי, שכמובן צילמנו. ההר הזה מכונה גם "הגבעה האדומה", הינו בעצם גבעת אפר וולקאני שמצטבר בסמוך ללוע פעיל
החנינו את הרכב במגרש החניה המסודר, ויצאנו בעקבות השילוט. פה ושם נראו סלעים שחורים משונים, התמצקות משונה של בזלת
ואז נפתח הנוף – הערוץ התגלה לפנינו בשרשרת מפלים יבשים חרוצים בנוף בזלתי מהמם. המקום המעניין נוצר (כך למדתי מהויקיפדיה) משילוב של פעילות וולקאנית עם מי הפשרת קרחונים. בעמק הגדול נוצרו אגמים וזרם בו נהר רציני שהוסט לא פעם ממסלולו בעקבות פעילות וולקאנית וזרמי לאבה. השילוב הזה יצר את הנוף המהמם החרוץ בסלעי הבזלת הפורוזיביים מטבעם
וכמה תמונות שלי שצילם אדם (תודה, חבר)
במקום אמורים להיות גם שרידים של פעילות אנושית של ילידים אמריקאים (אינדיאנים). חיפשנו היטב בכל המתחם, אבל לא מצאנו. אז ויתרנו והמשכנו לתחנה הבאה, אבל עליה כבר בנפרד.
סוף שבוע רגוע, בטוח ושפוי לכולנו, חברים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)