כשנסענו יחד, חבורת הצלמים, ליום הבילוי שלנו בקרפנטריה (עליו סיפרתי בשתי הרשומות), העליתי באוטו רעיון של יציאה משותפת לצילומי לילה באחת מהמרכזים המעניינים בהם יש דקורציה מיוחדת של תאורה לכריסטמס. במקביל לחנוכה שלנו, זה חג האורות המקומי, וזה מרהיב.
עברו כמה ימים, ואילנה בדקה מה ואיפה מעניין בסביבה, בהיבט הזה. וכך מצאה את פסטיבל האורות בנמל ונטורה - Ventura Harbor Light Parade. לא רחוק ונראה מבטיח, עם הבטחה ל'מצעד' ספינות מקושטות בנמל ושלל אטרקציות. קבענו להיפגש בנמל בשעת ערב מוקדמת יחסית, בתקווה להגיע לפני שאולי יהיה שם צפוף מדי.
ובכל – נכשלנו בתוכנית הנ"ל, כי כשהגענו, היו איתנו שם המונים. מעולם לא ראינו את שלל מגרשי החניה של הנמל מפוצצים, ועוד המון מכוניות זוחלות בתור בתקווה קלושה למצוא חניה. וגם אנחנו זחלנו שם, כמעט שעה של כזו זחילה לאורך כל הכביש במוביל לקצה וחזרה, מנסים ובודקים כל מגרש שמא הושאר בו מקום יתום, או אולי מישהו הקדים לעזוב. וכלום.
כבר חשבנו להתייאש, אבל קרוב לכניסה (בדרך החוצה), הבחנתי בשטח פתוח שבין הגדר לכביש, כששלולית שלא נראתה מאיימת מפרידה את הגישה. ממש חניה אידיאלית, בנסיבות ההן. אז עברתי את השלולית וחניתי עם הפנים ליציאה. עברו 3 שניות ולידי נעמד מישהו, ותוך 2 דקות נכבש כל השטח בכ-8 מכוניות של מאושרים שלא הבינו מאיפה נולדה פתאום כזו חניה. ואנחנו שמרנו בנחישות מקום לריצ'ארד ודיאן אשתו, שכבר התייאשו בעצמם עוד קודם.
צעדה לא קצרה לאורך הנמל המואר הובילה למרכז העניינים – טיילת שוקקת, שהפעם שקקה מתמיד. ושם צפינו מרחוק למדי בסירות המוארות ששטו שם במרינה, וחיכינו בסבלנות למופע הזיקוקים. לא ידענו היכן מרכזו, וכשהתחיל הסתבר שהיה רחוק למדי.
לרוב, מצלמים מופעי זיקוקין בחשיפה ארוכה למדי. זה מעניק לתמונות מראה של תנועה ומריחות אור מעניינות. אבל אני דווקא רציתי לנסות הפעם משהו שונה – צילומים בחשיפה קצרה. זה אומר שמקפיאים את תנועת הזיקוקין האלה. לא ממש ידעתי מה ייצא, ופשוט החלטתי לנסות. ובעריכה גיליתי דברים יפים, שכיף להביאם לכאן. אז הנה, צילומי זיקוקין באופן שלרוב לא רואים, ולי זה היה חדש. מקווה שתהנו:
מופע הזיקוקין היה קצר, ולאחריו החלו ההמונים להתפזר. ליאב החמוד, בנה של אילנה, רצה להשתעשע קצת על המתקנים, ואנחנו המבוגרים השתעשענו בצילומים:
בהמשך, הם נשארו עוד עם ליאב ליד המתקנים, ואילו אני נהניתי משיחה עם דיאן, כשאנו צועדים לאורך הטיילת. ואז בסופה התפניתי לצלם את מה שבאמת רציתי ותכננתי. אבל על כך ברשומה הבאה.
שוב, תודה לכולכם, חברים, על שפע הברכות ליומולדת, ברשומה הקודמת ובשאר האמצעים. שימחתם אותי מאוד 
וכמובן, חג אורים מהנה ושמח לכולנו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)