בשישי הקודם גילינו במקרה שיש מין מצעד מעניין בעיר הסמוכה פסדינה – Doo Dah שמו, והוא מין פארודיה על המצעדים המקובלים. רשמתי לעצמי את המיקום והשעה, והתכוונו להגיע ולהציץ.
קמנו בבוקר, מאוחר כרגיל. התארגנו ויצאנו לכיוון. עוד קצת עיכובים והגענו למקום בכ-20 דקות איחור. נסענו לאורך שדירת קולורדו היפה, והיא נראתה יפה כרגיל. רק שלא נראו כל סימנים לכל פסטיבל. התבאסנו מכך שכנראה פספסנו, אבל רק קצת. כי מצעד שנגמר מהר כ"כ כנראה שלא מצדיק באסה גדולה יותר.
אז חנינו ויצאנו לסיבוב ארוך של כמה שעות. היה בו הצצה לחנות ספרים גדולה ויפה ולעוד כמה קטנות; היה נשנוש במסעדת סושי; היתה כניסה מתחייבת לחנות נעליים (רק זוג אחד הפעם), ולעוד לא מעט חנויות אחרות; היתה בסוף ארוחה במזללה מקומית (סביר, לא יותר); ומבט על חבורה של אנשים ששקדו על ניירות על הדשא שגילו לי (שאלתי) שהם משתתפים במבצע פתרון רחב היקף של איזה כתב חידה, שמתקיים סימולטנית בהרבה אתרים.
אבל בעיקר, היה שיטוט בשדרות קולורדו היפהפיות, בצצה ברחובות צדדיים, מבט מעמיק בבניין העיריה, ולא מעט צילומים בנסיון להכיר טוב יותר את המצלמה החדשה.
אז קבלו צרור ממה שתפסתי, בתקווה שזה לא ממש מוגזם..
תודה, ולהתראות בימים הקרובים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)