יום שני, 2 במאי 2011

קצרים 5-11

מהסביבה הקרובה, במצלמה החדשה
ושוב עבר כחודש מהרשומה הקודמת במדור הכללי הזה. מסתמן שהמתכונת החודשית מתייצבת, אפילו שרציתי שיהיו יותר רשומות שכאלה, בתדירות גבוהה יותר. אבל בינתיים זה יוצא כך. אז מה היה החודש, שלא סיפרתי?
בבלוגיה
דילול הנוכחות שלי עמוק משתכננתי. הוא התחיל בפועל לפני קצת יותר מחודש, וצמצם את מס` הרשומות שאני מעלה לפחות מחצי מהממוצע בתקופה שלפני. גם רשימת ההודעות על רשומות ממתינות שלכם מתארכת בקצב מהיר, ועומדת היום על כ-400, וזה אחרי המאמץ המרוכז של הסופ"ש, שבטח חשתם בו. אין לי עדיין מושג איך לצמצם – אני מתעקש לקרוא כמעט כל רשומה, ומגיב כמעט על כל מה שאני קורא. האם נכון לדלל לפי נושאים (ולקרוא רק את מה שממש קרוב לליבי), או לדלג אקראית, ומה שישן לדלג מעליו לפרסומים עדכניים? לא ברור לי, ומרגיש לא בנוח עם כל אחת מהחלופות.
תאונות דרכים
סיפרתי כאן על הפעילות בבי"ס של הבת, "כל 15 דקות", שבמסגרתה מביימים תאונת דרכים שחברים ללימודים הם הנפגעים המתנדבים. כך יוצרים סוג של זעזוע רגשי שאמור להישאר בזיכרון ולהרתיע את הנהגים הצעירים מלהשתולל, רגע לפני שהם שותים, מסמסים או סתם משתוללים. נשאלה אז השאלה לגבי היעילות של הפעילות הזו. אז לא ברור מה בדיוק עובד, אבל לתשובה הכללית של "כמה סך הפעילות יעיל?" יש תשובה בסטטיסטיקה שלהלן:
Fatalities per 100,000 resident - 16 to 20 years old
Item
1990
1995
2000
2005
2006
2007
2008
Fatalities per 100,000 resident - 16-20
36.66
31.59
29.38
27.48
26.83
25.15
20.89
% Reduction from 1990
0%
-14%
-20%
-25%
-27%
-31%
-43%
Vehicle miles traveled (VMT) (billion)
2,144
2,423
2,747
2,989
3,014
3,032
2,974
% Reduction - Normalized for miles driven
36.7
28.0
22.9
19.7
19.1
17.8
15.1
Normalized for miles driven
0%
-24%
-37%
-46%
-48%
-51%
-59%

הנתונים נלקחו מתוך הקישור הזה, ומראים בבירור על ירידה עקבית ומרשימה בכמות ההרוגים ביחס לכמות האוכלוסיה, ועוד יותר מרשימה כשמנרמלים את זה לסך הק"מ אותם נוסעים האזרחים. ברור שיש קשר גם למידת הבטיחות של כלי הרכב, אבל אני מניח שגם בארץ ההיבט הזה דומה למדי.
ולשם הבהרה – להלן תיאור התהליך של מתן רשיון כאן, שהוא אמנם מוקדם אבל מרוסן ומווסת באופן שלא מאפשר השתוללות:
  • בגיל 16, אחרי כמה שיעורים עם מורה לנהיגה ומבחן תיאוריה, מקבלים פרמיט – אישור לנהיגה בליווי מבוגר (מעל גיל 18 וותק של לפחות שנתיים על הכביש). זה תהליך של צבירת נסיון מעשי על הכביש לאורך תקופת מינימום חצי שנה, בתנאים מבוקרים ולא מעט שעות על הכביש.
  • לאחר קבלת הרישיון הצעירים יכולים לנהוג, אבל לא להסיע חברים אלא את עצמם. כמובן שמותר להם לנהוג בליווי מבוגר, וזו הזדמנות נוספת לצבור נסיון נוסף. המגבלה הזו חלה לאורך שנה נוספת, או עד גיל 18 (מה שבא קודם).
  • עד גיל 21 הם נחשבים לנהגים חדשים, והענישה בנוגע לעבירות חמורה לגביהם הרבה יותר.

עונש חינוכי
כשבבי"ס התיכון מישהו לא מתנהג כראוי, הוא מקבל עונש של X שעות עבודה למען הקהילה. הם נאלצים להגיע בסופ"ש ולסייע בנקיון בי"ס. גם הבן בזמנו חווה את התענוג המפוקפק הזה פעם. באחת השבתות האחרונות יצאתי עם הכלבה לטיול בוקר, וראיתי מרחוק את החברה אוספים לכלוך מסביבת בי"ס. אז צילמתי:
 
מנו שוורץ
מנו שוורץ היה שוער מבטיח במכבי חיפה, והיווה השראה להרבה חובבי כדורגל הארץ. בהמשך זכה עם מכבי תל-אביב באליפות, ואפילו שיחק במדי הנבחרת.
בשנת 2004 בילינו באי קוסמוי שבתאילנד, יחד עם משפחת נוספת שהיכרנו במהלך הטיול ההוא. אין לי מושג בדיוק איך, אבל הם סיפרו על ישראלי שיש לו מסעדה בעיר סמוכה, ובאחד הערבים נסענו לביקור אצלו במסעדה. האיש היה חביב ומאיר פנים, ובהחלט נהנינו מהביקור במסעדה שלו (בסגנון איטלקי דווקא). על הקירות היה לא מעט צילומי כדורגל, ובסוף נפל לי האסימון שבמנו שוורץ האגדי מדובר. הוא סיפר שמאס בהמולה הישראלית, ומצא את מקומו במקום הקסום של האי התאילנדי היפהפה ההוא.
ב-15 לחודש, באופן מפתיע האיש מת. לא הייתי אף פעם חובב כדורגל, אבל האיש זכור לי לטובה מהביקור ההוא, אז מצאתי לנכון לכתוב את המילים האלה לזכרו.
אגוזים
כבר הרבה זמן ידוע לי העניין הזה, שלהשרות שקדים במיים לפני האכילה, משדרג אותם, ומוסיף להם מין מרקם חלבי נהדר.
לפני כמה זמן סיפר לי האח שלי, שאופה לחם אחר יעץ לו להשרות מעט את אגוזי המלך לפני הלישה שלהם בבצק, כי ככה הם מתחברים טוב יותר. אז חיברתי את הרעיונות, והשריתי ל-24 שעות (עם כמה החלפות מים) חופן של אגזי מלך. ההשרייה הוציאה מהם את המרירות המוכרת והפכה אותם לטעימים במיוחד. שווה לנסות ולהתענג.
אודיו-בוק
הפרוייקט החדש (כמו הקודם למעשה) מזמן לי בילוי יומי של למעלה מ-3 שעות ביום. אז את הזמן של הנסיעות בבוקר אני מבלה לרוב בשיחות לארץ עם החברים והמשפחה. אבל בחזרה, בפקקים, התחלתי להנות מאודיו-בוק. זה שחקן שקורא את הספר כולו, וזה מגיע בחבילה של דיסקים בספריה המקומית. די מוזר העניין להאזין כך לספר, אבל זה דומה מספיק לקריאה כך שבכ"ז חלק מהכיף נשאר.
בינתיים האזנתי ל-"מוסר לנערות יפות" של אלכסנדר מק`קול סמית, ודי נהניתי. מ-"שבת" של איאן מקיואן לא נהניתי והפסקתי כבר בדיסק הראשון. ועכשיו אני לקראת סיום של "אלגנטיות של קיפוד". לא החלטתי מה דעתי עליו, אבל הוא לא פשוט לי עם האנגלית.
אולי גם אכתוב עליהם סקירות, אם כי זה מרגיש לי אחרת מלכתוב על ספר שקראתי ממש. ואם מזכירים את הנושא – אני מתקדם לאט מדי בספר הנוכחי. מביך כמה לאט..
מצלמה
במזל טוב קיבלתי את המצלמה הקטנה החדשה – סוני Cyber-shot DSC-HX5. אז אני מקווה שהתוצאות המשודרגות תהיינה כאלה שתועלו לזהות את השיפור. אז יצאתי לבדוק אותה ליד הבית, ולהלן התמונות הראשונות:
 
ביקור בארץ
כאמור, לתשומת לבכם – אני מגיע ב-12 למאי לעשרה ימים לביקור. הדגש הוא כמובן לבלות כמה שיותר עם הבן, ויש סיכוי שיקבל חופשה ארוכה לבלות איתי את הביקור הזה. אבל אולי גם חוץ מבילוי איתו, במיוחד בבקרים שבהם הוא יישן מאוחר, בילוי עם המשפחה, וגם כנס המחזור, ישארו לי כמה שעות שאשמח להיפגש אתכם, חברים יקרים. כפי שכבר כתבתי, אני די חלש בהפקת אירועים. אז כל יוזמה תתקבל בברכה ובשמחה, מתוך שאיפה אמיתית להצליח כמה שיותר.
וממש לפני פרסום
יש צדק היסטורי בחיסול של בין לאדן. ומסר חשוב לכל טרוריסט שיש מדינות שלא מוותרות וממשיכות במירדף עיקש אחר מי שראוי לרדוף אותו. ולא אזכיר את ישראל..
איחולים להמשך שבוע טוב לכולנו, למרות הקושי של יום השואה, שממשיך ומזעזע כל שנה מחדש.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)