תמונה מהפריחה המגוונת שבחצרות השכונה
הפעם עברו חדשיים כמעט מאז שהעליתי את הרשומה האחרונה במדור הזה, שהיה תחליף לדיווח שבועי של השנה שעברה, והומר למשהו על בסיס חדשי. זה לא שאין מה לספר, רק שבגלל רצף רשומות ספציפיות שהבאתי, במיוחד בנוגע לטיול הגדול שעשינו צפונה, לא נשאר מקום לרשומת זוטות כללית שכזו. וגם חלק ממה שלא פורסם עדיין, ראוי לו וגם יקבל בהמשך רשומה משלו. ובכ"ז, כמה דברים קטנים הצטברו, והרי אחטא למהותו של הבלוג אם אתעלם מהם לגמרי. אז להלן אוסף קצרים מהחדשיים (כמעט) האחרונים:
משפחה
הבת חזרה מהביקור בארץ, עמוסה חוויות ובוגרת קצת יותר. וכבר התחילה את שנת הלימודים האחרונה בבי"ס. מוזר העניין הזה שאוטוטו גם היא מסיימת י"ב. רק אתמול הם נולדו, וכבר על סף הבגרות.
הבן ממשיך בקורס מפקדים בתותחנים. לא קל לו העניין, אבל מי הבטיח שיהיה קל? בינתיים הוא מפנטז על הביקור המתוכנן כאן.
ואנחנו, זוג ההורים, חגגנו לפני כחודש 25 שנה של נישואין (וגם שיתפתי כאן בעניין הזה). זה בכלל לא מובן מאליו, ולכן בנוסף לכל השאר יש גם תחושת הישג.
כושר
לפני כמה ימים עליתי על המשקל אחרי המון זמן שלא טרחתי אפילו להחליף לו בטריה. די הזדעדעתי לגלות שגם אני לא חסין, ובשנתיים האחרונות הצטרפו אלי עוד 5 ק"ג מיותרים. ברור ששעות רבות מדי של גלישה בבלוגיה לא תורמים לאיזון הנכון בהיבט הזה. אז תפסתי את עצמי וחזרתי לרכב על האופניים. הכושר לא טוב, אבל לא נורא כ"כ. פחות גרוע משציפיתי. בינתיים כבר יצאתי ל-3 רכיבות, ומזג האויר הסתווי רק מקל על היציאה מהבית. וכן, גם צמצום באכילה נדרש, ובינתיים זה מצליח לא רע. עכשיו אחכה בסבלנות, ואני משוכנע שגם הק"ג המיותרים הנ"ל ייעלמו. וקערות סלט כאלה (טונה, נבט חיטה וירקות) יהיו יותר פופולריות בבית:
אירוח
חברה שהגיעה לבקר פה, נתנה לנו תירוץ לצאת איתה לאטרקציות העירוניות: להוליווד (שם לא צילמתי, כי יש לי מספיק), לבברלי הילס ולחוף של סנטה מוניקה:
בברלי הילס
המלון המפורסם של "אישה יפה"
מהפיר של סנטה מוניקה
תפוז
הנהלת התפוז החליטה לשדרג לנו את מערכת המסרים, מה שגרם לשלל תקלות. זה גרם לי להתחיל במבצע גיבוי נרחב של התכנים שלי בבלוג (כפי ששיתפתי כאן בנושא). בינתיים אני כבר ב-85% הדרך. זה פחות גרוע ממה שחששתי, וממליץ גם לכם לעשות כך.
ועניין נוסף, מטריד ומתסכל מעט – בחודשים האחרונים הגיע הבלוג שלי לסוג של שפל בכניסות. לא ברור לי אם זה עניין טכני (אני מאוד רוצה להאמין בכך) או משהו אמיתי, שלפיו חלק מהקהל מצביע ברגליים ומבהיר לי בכך שטעמו השתנה, או שאולי אני התדרדרתי, או שפשוט חלק מהקוראים הוותיקים נטש וחדשים מצטרפים בקצב נמוך יותר (תודה, חברים). בכל מקרה זה לא נעים. לפחות ישנה יציבות במספר התגובות (שוב תודה, חברים. זה מחמם את ליבי כל פעם מחדש). אז זה רק אצלי, או שגם אצלכם? אנא תשובותיכם הכנות.
מאסטר שף
כן, היו ביקורות על התוכנית הזו, וכנראה שבצדק. אבל אנחנו פה נהנינו ממנה – מהסיפורים האישיים, מהכישרון, מהיצירתיות, מההתפתחות, ובעיקר מכך שנחשפת בפני (ההדיוט) אינטיליגנציה אחרת שלא טרחתי להעמיק ולהכיר אותה באמת. בנוסף, אני מרגיש כבר קצת פחות הדיוט, וזה במאמץ קטן יחסית של צפיה. אהבתי את המתמודדים, הופתעתי מהזכיה ובעיקר נהניתי מהאחוה, הפירגון והמעדנים. גם אם זה רק בטלביזיה (או על מסך הלפטופ).
מחאה חברתית
אני לא ממש יודע מה ייצא מהמחאה הזו בהמשך, או ששוב כל הציבור ישקע בייאוש (עמוק יותר, שהרי אפילו המחאה לא ממש עזרה). או שאולי בכ"ז משהו טוב יצמח מזה חוץ מבחירתה של יחימוביץ.
יצא לי לשמוע הרצאה מרתקת של ירון זליכה (תודה נ`), זה שהסתכסך עם כל הפוליטיקאים כשהיה החשב הכללי. זה ארוך, ויש לו עוד המשך, אבל מרתק ממש. אז קחו את הזמן (כשנוח), תתרווחו ותהנו מלהבין קצת יותר את מה שקורה במדינה הקטנה. זה אולי לא נחמד, אבל מאוד חשוב:
זהו להפעם. מבטיח להמשיך ולהעלות רשומות על הטיול הגדול שלנו, ועל טיולים קטנים יותר. גם עוד סיפורים הצטברו ובטח אמצא זמן לכתוב עליהם.
וכמובן, בהזדמנות זו:
ברכות ואיחולים לשנה טובה ומוצלחת, שנת בריאות, שגשוג, נחת והצלחה.
ושימשיך להיות לנו כיף יחד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)