פיתות

לא צריך להציג את הלחם המזרח-תיכוני הזה, שבגירסתו המוכרת מהווה כיס נוח ומתכלה שלתוכו מכניסים את כל הדברים הטובים. בסביבתנו לא הצלחנו עדיין למצוא פיתות טובות. שמענו על מאפיה כלשהי, אבל לא מתחשק לי לנסוע 20 ק"מ רק כדי לקנות פיתות. ובסופרים יש תוצרת שמרגישה כמו מפלסטיק וגם נראית ככה.

אז בד"כ מסתדרים בלי הפיתות. אבל כשהכנתי חומוס, התבקש ללוות אותו בפיתות טריות. ומכיוון שמזמן רציתי לנסות להכין כאלה תוצרת בית, זו היתה הזדמנות טובה. אז חזרתי לרשומה בנושא בבלוג המצויין "מתקמחים. אפיה ובישול" לנסות וללמוד ממנו את סוד הכיס הבצקי המוצלח הזה (המתכון שם).

דבקתי במתכון (כמעט, אם טיפה יותר מים), וחילקתי ל-8 כדורים, וכדררתי יפה, והתפחתי.. בקיצור, הייתי נאמן למדי להוראות:

 

אבל פה גיליתי כמה בעיות:

התנור צריך חימום עליון. זה יש לי, אבל ללא טמפ` אלא רק 5 דרגות חום שלא בדיוק הכרתי

יש לרדד לעובי מוגדר ודי אחיד. ומכיוון שאני מרדד במארוך ידני, קשה להקפיד על אחידות

האפיה מצריכה תזמון מדוייק (שקשור גם בעובי). ובסוף האפיה של צד אחד יש להפוך לצד שני (שזו התעסקות לא מבוטלת). מכיוון שקשה לכוון לפי שניות, קרה שחלק מהפיתות נאפו יותר מדי, ואחת אפילו נחרכה מעט.

אבל ההתעסקות המוגזמת היתה בסה"כ מתגמלת, כי יצאו פיתות תפוחות יפה, ריחניות וטעימות, והיה כיף לשלב אותן עם מנת חומוס. זה מה שיצא:

 

לא יודע אם אטרח להתעסק שוב עם המורכבות הזו, אבל במקרה הזה בהחלט נהניתי מהתהליך, ונהנינו כולנו מהתוצאות.

המשך שבוע טוב, חברים
ועוד רשמים וצילומים מהטיול הארוך במערב ארה"ב בהמשך.