ישנו תהליך שמוכר לכל קורא ספרים, שבו מתגלגל הספר מרגע ההתוודעות אליו עד להפיכתו לחלק מהנכסים האינטלקטואליים והחומריים (לפעמים) של הקורא.
אני מניח שלכל אחד מאפיינים שונים במחזור החיים הזה, אבל יש גם נקודות דמיון רבות בינינו – הקוראים.
אנסה לסקור את אותו מחזור חיים של ספרים האופייני אצלי. אני מניח שלכם יש וריאציות שונות.
התוודעות
קיומו של ספר חדש מגיע לתודעתי ממספר מקורות: מכתבות ביקורת בעיתונות, מפגישה מקרית בחנות הספרים, מהמלצת חבר/קרוב, אך בעיקר מהקהילות האינטרנטיות שלנו כאן.
זה יכול להיות אזכור ראשון בשרשורי מה קוראים בסופ"ש, מדיון מתפתח ומהמלצה.
אם האזכור חיובי במהותו, רישומו של הספר ייחרט והספר ייהפך ל-"מוכר".
כניסה לרשימה וקידום תורים
השלב הבא בהיכרות הינו קירוב הספר והכנסתו לחבורה מובחרת יותר – רשימת הממתינים. כבר סיפרתי לא פעם על אותה רשימת אקסל מפורטת, ההולכת ומאריכה משנה לשנה, וכוללת כבר יותר מ-540 ספרים. לא כל ספר זוכה להיכנס לרשימה. נדרשת המלצה חמה של מישהו שטעמו קרוב לשלי, תיאור עלילה ותוכן הקרובים לליבי. לפעמים גם התרשמויות מכריכה אחורית מספיקות להכניס את הספר לרשימה. ההכנסה לרשימה כוללת רישום פרטים בבליוגרפיים, שם הממליץ וקישור היפרטקסט לרשומת ההמלצה.
בשלב זה מגיעה תקופת המתנה. לפעמים של ימים (אם ההתלהבות הכוללת הייתה גדולה), לפעמים של שנים רבות. בתקופה זו נאספים הרשמים והמלצות נוספות ומתפתחת מעין היררכיה של מועמדים – הזנוחים שייתכן ויעופו החוצה (לעיתים ממש נדירות), או המועמדים לקידום למעמד מובחר יותר. הוותיק ביותר נמצא ברשימה משנת 1983 (חבר בצבא המליץ בחום), וזכה להגיע למדף בשנת 2004. עדיין לא קראתי, אבל כל החיים לפני 
הרכישה
הצטברות הרשמים החיוביים דוחפת אותי בסוף להתאמץ ולשים ידי על הספר. נכון שספריה זה פתרון כלכלי, אבל אני מעדים רכישה. אלה שמגיעים לשלב זה, גדלים הסיכויים שלהם להיקרא באופן משמעותי. הם הנבחרת. גם בנבחרת זו יש כוכבים – סיכוייו של ספר להיקרא גדולים יותר בתקופה הסמוכה למועד רכישתו. אם לא זכה לקידום, עדיין יש לו סיכוי לא רע, רק שהתחרות הולכת וגדלה עם ההופעה של חברים חדשים ורעננים על המדף. לעיתים ההמתנה לזכות להיקרא אורכת שנים רבות.
ולמרות האמור לעיל, הסיכוי של כל אחד על המדף להיקרא לכאורה שווה.
תהליך הבחירה
לקראת סיומו של ספר שבקריאה, ומכיוון שאינני קורא במקביל, מתחילות המחשבות בנוגע לספר הבא. ניסיון לזהות את הלך הרוח בו אני נמצא, בכדי לבחור את המתאים ביותר. יכול להיות שיתאים לי מין עב-כרס רחב יריעה, ספר עיון מעמיק בנושאי טבע העולם/טבע האדם/מד"פ/אחר, אולי משהו רגשני וצובט לב, או אולי קלילון או מותחן חביב. בקיצור – תהליך הבחירה מתחיל, אבל הבחירה ממש מתרחשת במשך כמה דקות שלאחר סיום של ספר א` והנחתו על המדף. אז היד והעיניים עוברות על הערימה והזוכה המאושר נבחר.
הקריאה
על זה כולנו מדברים פה הרבה כ"כ, אז אין הרבה מה להוסיף. בכללי – יש ספרים מתמסרים שאותם אני קורא במהירות ובהקצאת זמן אינטנסיבית; יש הדורשים ריכוז ומשאבים רגשיים לא מבוטלים ומאיטים את הקריאה.
גם הקצב משתנה לאורכו של הספר – ברוב המקרים ההתחלה נמרצת ומהירה יחסית, אח"כ מגיע השלב הקבוע, בו עובר רוב זמן הקריאה, בסוף בד"כ הקצב מואץ מתוך רצון להתקדם לקראת הסוף (ולגלות מי הרוצח, מה קרה לאהבה הגדולה וכו`).
ההמלצה
לקראת סיומו של תהליך הקריאה מתחיל התהליך של הרהור על הקריאה עצמה – מה אהבתי יותר, מה פחות, מה ממש לא, מה עשה לי הספר רגשית, מה חידש לי.
לאחר הסיום מגיעה המחשבה על הסיכום – האם אטרח לסכם, האם יש לי מה לחדש לעולם בסיכום, האם חשוב לי לסכם לעצמי את החוויה בכדי לקבע את הזיכרון במסודר, לבסס ולסדר את החוויה בזיכרון ולטעת סימניות זיכרון לחוויה (שלכתיבת הסקירה תפקיד לא זניח בעניין)?
אם התשובות לכל אלה חיוביות, אני משקיע את הזמן לעניין, אם לא, אסתפר באזכור קצר לגבי התוכן ברשימת הקריאה ומתן הציון הראוי.
מושב הוותיקים/מכירה/מסירה
ברוב המקרים, לאחר הקריאה ימצא את עצמו הספר על המדף העליון, מציץ אלי מלמעלה להזכיר לי את החוויה איתו. מידי פעם אחזור ואדפדף בו, בעיקר בדיונים עתידיים שיעלו בעניינו. גם אזכר בו בהזדמנויות אחרות, כאשר אטפס למדף להניח עליו חבר חדש במועדון הוותיקים.
לעיתים, אלו שלא נשאר מהם יותר מדי לאחר הקריאה, או כאלה שאין סיכוי שמי מבני משפחתי יגלה בו עניין, נאלצים מדי פעם להיפרד מחבריהם על המדף ולעבור חזרה לחנות המשומשים, להיות מוחלף או אפילו להיזנח על ספסל ציבורי עם ברכת הדרך ואיחולי אימוץ מוצלחים יותר בעתיד.
ולסיכום
כל ספר הוסיף משהו למי שאני – חלקם יותר, בתרומה להבנת העולם שלי, להעשרת ההבנה הרגשית של נפש האדם, לחידוד יכולות הכתיבה (בביקורות ובהמלצות). חלקם כמובן פחות.
אותה רשימה שבה התחלתי בימי התיכון, ומכילה כבר כמעט 600 ספרים, מסייעת לייצב את התרומה של כל אחד מהם בתודעה ובחוויה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)