כבר יצא לי ולליידי לבקר בלה הוייה. זה היה לפני 5 שנים, כשביקרה אותי כאן ותכננו את המהלך של המעבר המשפחתי לקליפורניה. היינו מרוכזים אז יותר בעצמנו, ובמשמעויות של המהלך הזה על המשפחה, בכל ההיבטים. אז הצצנו גם בעיר היפה, וטיילנו והתרשמנו. אבל כאמור, המיקוד היה אחר. אפילו לא יצא לי לכתוב על זה כאן. אבל אחרי הביקור הקצרצר שם בדצמבר, עם אחי ואבי, היה לי ברור שאני רוצה לשוב לשם עם הליידי, לביקור יותר סבלני. ועם סוניה, זה בכלל אמור היה להיות נפלא, כי יש שם מה לצלם. וכך היה.
ובכן, אחרי הביקור הקצר בעיר העתיקה של סן דייגו, עליו סיפרתי בסדרה הזו, נסענו לעיר הצפונית. עשינו סיבוב התרשמות באוטו, וכיוונו את עצמנו לחוף היפה ולטיילת שלאורכו. מצאנו חניה בחלק החוף המערבי והתחלנו ללכת. להלן הרשמים הויזואליים שקלטנו שם, בפינת העולם היפהפיה הזו (זהירות, הרבה תמונות).
הים מולנו היה גלי, והמראה היה מהמם – עם שקנאים על הסלעים, גלים גבוהים ובכלל – חוף נהדר
מין שובר גלים שם, גונן על פינת חוף חולי שבה היתה הפתעה – החוף מלא בעשרות רבות של כלבי ים
סלע פטריה מזדקר שם לגובה מרשים, ועל שטחו העליון מצאו להם חבורת שקנאים שלווה
לאורך הטיילת רואים גם סנאים ושחפים
הפארק הירוק היפה ועליו הברושים המסוקסים, מזמינים גם הם צילום
כמה כיף שהגעתי סופסוף לספר על המקום הזה, ולהביא את המראות היפים ממנו. וזו כאמור רק ההתחלה, כי ברור שהיה עוד שם, בחוף הציורי הנפלא ההוא. אבל אפילו אצלי יש גבול לכמות התמונות שאני מביא ברשומה אחת. אז ההמשך, כצפוי - בהמשך
המשך שבוע מוצלח לכם
המשך שבוע מוצלח לכם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)