את החלק הקודם סיימנו בבריכה הראשונה, בינות לסלעים. פינה נהדרת שבה נעצרנו קצת בשקט. אבל את ההפסקה של ממש עשינו בפינה יפהפיה אחרת, בסמוך לסכר קטן שיותר שם בריכת מים שמפרנסת יפה את בעלי החיים של המקום ומאפשרת זרימה מבוקרת בנחל. ומכיוון שניתן לראות כמה יפה המקום כבר מהתמונה הראשית שלמעלה, רק התבקש להמשיך עם התמונות של הפינה הקסומה ההיא:
ממשיכים לכיוון אתר ההסרטה של MASH, וגם שם מצלמים כמה תמונות
במקום יש מין צריפון שנראה נעול. אבל ניסיתי והסתבר שהוא פתוח. כנראה ששימש לצרכי ההסרטה, ועל הקירות יש המון תמונות שנראות טריות ולא דהויות, שמורות מהשמש:
חוצמזה, בכל הסביבה גדלים האלונים הגדולים, אלה שגדלים עד שנוגעים באדמה. לפעמים הם מאבדים איזה ענף גדול, לפעמים נופלים וצומחים בשכיבה:
ועוד כמה צמחים, כמו סוג של סוף, וגם איזה פרח מעניין שצומח ממש על השביל ועצים נוספים שרציתי לצלם:
בסוף נהיה ממש חם, ושמחנו לסיים את המסלול. ובכ"ז היה כדאי לצאת, כי היה מאוד יפה, כפי שראיתם. חלופה ראויה לרביצה בטלנית. וכמו שכתב גל לא מזמן – "החלק הכי קשה של הטיול זה ההחלטה לקום ולצאת."
המשך שבוע טוב, חברים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)