טוב, אחרי ההתרגשות של השבוע, עליה סיפרתי ברשומה האחרונה, הגיע הזמן לחזור לשיגרה. ואין כמו רשומת טיול לחזרה מהנה לעניינים הרגילים של החיים.
ובכן, לקראת הסופ"ש הקודם הבנתי שיש גבול למצב הנייח שסיגלתי לעצמי בחודשי הקיץ החמים, גם אם החום מהווה תירוץ לא רע. גם לא נעים לראות את הספריה המוענה לתמונות אוגוסט במחשב ריקה. אז כמה טלפונים הוחלפו וסוכם עם גל ואבי על טיול בוקר מוקדם ביום ראשון. מוקדם זה ממש מוקדם, כלומר מוקדם ליום ראשון – קימה ברבע לשבע.
היעד היה שוב לא רחוק מהבית שלי, בשמורת נקיק מליבו היפה. כבר הייתי בה יותר מפעם, ופעם קודמת, לפני כ-8 חודשים אף הקדשתי למקום רשומה שלמה, כשטיילנו שם עם אופניים. בחורף היה שם קריר יותר, ירוק יותר ונראה אחרת. אבל גם הפעם לא היה חם מדי (לפחות לא בהתחלה), היה צהוב יותר אבל עדיין יפה. אולי באמת כדאי להגיע שוב ולבחון את המקום גם באפריל.
הפעם השארנו את האופניים בבית, וטיילנו בשטח רגלית, מה שמאפשר גם הצצה לפינות נידחות יותר, טיפוס על סלעים וקצב איטי יותר שמאפשר התבוננות אחרת קצת. אמנם לא היתה לי את המצלמה האהובה שלי, כי היא חזרה רק היום מתיקון, אבל היתה איתי המצלמה של בתי, DSLR של סוני, שאמורה להיות טובה אף יותר. אז צילמתי כ-100 תמונות, שמהן אנסה לבחור לכאן את המיטב. וגם אחרי צמצום נותרו יותר מדי, אז כרגיל, גם את הרשומה היפה הזו חילקתי לשני חלקים. אז להלן התמונות והרשמים:
הנוף ההררי מרתק, וכולל צוקי סלע חדים ותלולים, יחד עם גבעות רכות קימורים:
הנחל הזורם קלושות יוצר פינוח חמד, שמאפשרות גם שחיה והשתכשכות, כפי שרואים את המשפחה/שבט שכאן עושים
בדרך נראה סלע גדול שסימנים לבנים עליו מרמזים שהוא משמש לטיפוס. אבל אנחנו בחרנו בדרך העוקפת להגיע למעלה
פינה קטנה במסלול, שגם בה כבר היינו, מזמנת שוב אפשרויות צילום מעניינות, כולל השתקפויות יפות של הצמחיה והסלעים
ועל ההמשך, בהמשך..
שבת שלום, חברים
נ.ב. לכל מי שהחליט לוותר על הרשומה הקודמת כי חשב שמעגלים משיקים זה משהו שקשור בגיאומטריה, אני מבקש לנסות בכ"ז. כי היא שונה ממה שחשבתם ומוצלחת על מאוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)