לילה

אחת מנקודות השיא בסדנה היתה אמורה להיות בצילומי הלילה. בגלל זה תוזמנה הסדנה כך, ישר אחרי ראש השנה, כך שהירח בקושי נראה, וגם השעות שלו לא מפריעות. וכן, המיקום המרוחק מכל עיר משמעותית מאפשר לילה חשוך במיוחד, ללא זיהום אור.

כאמור, אחרי שקיעה התמקמנו במקום אחר קצת, בסמוך לכמה סלעים מרשימים, והתחלנו בהכנות. השלב הראשון היה להצליח להתפקס על הכוכבים הרחוקים. זה אמור להיות פשוט, אבל זה פחות קל ממה שנדמה. לכאורה, מכוונים את העדשה לפוקוס באינסוף, וזה אמור להיות טוב. אבל זה לא, כי מסתבר שדברים מתכווצים בקור (לא רק מה שאתם חושבים), וגם העדשה שהגוף שלה מאלומיניום מתכווצת, וצריכה תיקון קטן לפוקוס מיטבי. אז מצלמים צילום של איזה כוכב כלשהו, ברור מספיק, ובוחנים את הצילום לראות איך יוצא. וכשמזהים את הנקודה, לא מזיזים יותר.

צילום ראשון, בחשיפה ארוכה, כשהשמים הכהים במערב עדיין מוארים קלושות. ככה:

אז מחכים קצת, ומצלמים שוב, ומחכים עוד קצת ומצלמים שוב. והחושך היורד ממלא את תמונת השמים בהמון כוכבים:

עכשיו התחלנו בהכנות לצילום בחשיפה ארוכה של מסלולי הכוכבים. מה שבעבר, עם המצלמות של הפילם היה קל – פשוט מפעילים את המצלמה לזמן ארוך, והפילם קולט את האור. אבל במצלמות דיגיטליות זה מורכב יותר, כי חשיפה ארוכה גורמת לחיישן להתחמם ולייצר רעשים שהורסים את התמונה. אז הטכניקה לצילום כזה כוללת סדרה ארוכה של הרבה תמונות בחשיפה של כ-30 שניות, שאח"כ מחברים אותם יחד לצילום יחיד. ולשם צילום סדרה כזו צריך מכשיר מיוחד שאותו מתכנתים, כי אסור לגעת במצלמה בזמן הסדרה הזו. וזה מה שרכשנו כולנו (לא יקר, אבל מצריך לימוד, וזה מה שעשינו באותו בוקר, כפי שסיפרנו). אז תכנתתי לסדרת צילומים של 120 צילומים של חצי דקה, הפעלתי וקיוויתי לטוב. וזה מה שיצא:

שימו לב שהכוכבים משרטטים קשתות – אלה שבימין מתעגלים סביב כוכב הצפון במעגלים הולכים ומצטמצמים ככם שמתקרבים אל כוכב הצםון שבו קוטר המעגל הוא אפס (זכרו, כיוונו למערב, כך שהצפון מימין). ואילו מעט מהתמונה מצייר קשתות מעגליות שמרכזן הנקודה הדמיונית שעליה מצביע צידו הדרומי של ציר כדור הארץ. ובאמצע, בזווית, כמה קווים ישרים ש'מול' קו המשווה. מה שמבהיר שהזוית של הקווים הישרים מהקו האנכי זה קו הרוחב – מעט מיעל ל-30 מעלות רוחב.

לא ידעתי איך התוצאה תצא, אבל לא היה זמן לבחון את זה. את התוצאה הטובה גיליתי הרבה אח"כ בעיבוד התמונות לשילובן לתמונה האחת שכאן.

הנושא הבא של הערב היה צילומים של שביל החלב, שבפינה החשוכה ההיא היה מרהיב יותר ממה שראיתי אי פעם. ניסיתי חשיפה ארוכה של 4 דקות, ויצא לא רע אבל לא מספיק. כי ב-4 דקות יש תנועה, והכוכבים יצאו מרוחים. ובדיוק בשביל זה הביא ד"ר מייק מתקן מיוחד. כזה עם מנוע שעוקב אחר הכוכבים ומתקן את תנועת כדור הארץ. שתי תמונות צילמתי עם זה, שיצאו קצת דומות (שביל החלב לא השתנה משמעותית בזמן שבין הצילומים), אבל בכ"ז קצת שונים. הנה הם:

מייק הצביע לנו לאיזור מעט חשוך שמעל האופק, "שם נמצא מרכז הגלקסיה, אבל לא ניתן לראות אותו". נחמד לדעת

בינתיים, כשהתחלפנו ניסיתי מה שנקרא Light Painting, כלומר שימוש באור מכוון על אובייקטים שבשטח להבליט אותם מהחושך. מכוונים לשמים, לחשיפה ארוכה, ועם פנס מאירים את מה שרוצים. ובדיוק בשביל זה היינו דווקא שם, בסביבה הזו של הסלעים הגדולים. אז מכוונים לצילום, ארוך, ועם הפנס מאירים לרגע, כי אשור להגזים. אין מושג בדיוק מה יוצא, אז זה כיף של לנסות. הנה כמה מהתוצאות שאהבתי במיוחד מהחלק הזה:

ולסיכום – ערב נפלא של חוויות צילומיות בלתי שגרתיות בעליל. כאלה שלא יכולתי להגיע אליהן בעצמי. חוויה לימודית מרתקת, שעוררה רצון לנסות עוד אפשרויות בהקשר הזה. ומהכל, הכי הלהיבו אותי הצילומים של ציור באור. נראה לי שעוד אבדוק לעומק את הפוטנציאל הצילומי הזה במקומות אחרים. כבר הדמיון פועל..

מקווה שכמוני, חברים, נהניתם גם הפעם
סוף שבוע מהנה ומוצלח לכולנו

וליתר הרשומות מהסדנה -  כאן